אם אתם הורים לספורטאים צעירים, החלום שלכם לעתיד שלהם לא חייב להיות אך ורק בענפי הכדור דוגמת הכדורגל והכדורסל. ההוכחה לכך היא תומר שפירא, (בן 20, חייל מקרית אונו) אשר מגיע מבית ספורטיבי בו כולם מחוייבים לעסוק בספורט.
מגיל 7 שפירא לקח חלק בחוגי ספורט – דוגמת שחיה, כדורסל, קיר טיפוס, שחמט ופסנתר (לדברי אמו הוא הצטיין בכולם), אבל בגיל 10 הגיע השינוי כאשר הוריו הציעו לו להשתתף בחוג חדש שנפתח באזור – חוג טריאתלון. “לא ידעתי מה זה אבל הסכמתי לנסות”, אומר שפירא, “התאהבתי בתחום ועזבתי את כל שאר החוגים והתמקדתי אך רק בטריאתלון”.
“בגיל 12 הצטרפתי לקבוצת שחיה מקצועית (הפועל פתח תקווה) והשתתפתי בתחרויות שחיה במקביל לטריאתלון”, מוסיף שפירא, “זה הקנה לי את מיומנויות השחייה הטובות שלי כיום. אני זוכר את ההתרגשות סביב תחרות הטריאתלון הראשונה שלי בכפר שמריהו, קמנו בארבע בבוקר, ארגנתי את האופניים ונסענו בחושך הרבה לפני הזריחה. לא אשכח את רגע הזינוק. התרגשתי ממש”.
על התמיכה מההורים סיפר: “הם תמיד דאגו לתזונה בריאה ומזינה. והקפידו על שעות השינה שלי. לפני כל תחרות, היה בבית נוהל תחרות קבוע - ארוחת שישי היתה מסתיימת ב 19:00 וכולם היו הולכים לישון מוקדם לקראת התחרות בשבת בבוקר. אני תמיד מעריך מאד את ההשקעה של כולם בספורט שבחרתי”.
תומר שפירא, מימין (עודד קרני)ענף הטריאתלון הינו ספורט אולימפי. עד היום הצליחו להשתתף באולימפיאדה שלושה ספורטאים ישראלים בלבד התחרות האולימפית כוללת 1.5 ק"מ שחיה בים, 40 ק"מ רכיבה על אופניים ו-10 ק"מ ריצה. לרוב, בתחרויות באירופה מזנקים לתחרות שנקראת Sprint Distance, שהיא חצי מהמרחק האולימפי. גם בתחרות בכינרת, בה שפירא סיים כאלוף, הזינוק היה למרחק ספרינט. אגב, בתחרות כזו הקצב של 3 התחומים חייב להיות גבוה מאד, כי המרחקים כאמור קצרים יותר.
על לו”ז האימונים ואינטנסיביות: “הלו”ז כולל אימוני שחיה, רכיבה, ריצה וכוח. בסה”כ אני מתאמן כ-30 שעות בשבוע במסגרת פרויקט הבוגרים של נבחרת ישראל במכון וינגייט. תחום הטריאתלון הוא אינטנסיבי מאד, ומחייב אותך להצטיין בשלושת הענפים במקביל. נדרש לכך כח מנטאלי רב, התמודדות עם שעות אימונים רבות ביום, והשתתפות באימונים גם במזג אויר קשה – דוגמת קור, חום וגשם. זה מצריך לא מעט ויתורים – לקום בכל בוקר מאד מוקדם ולסיים כל יום מאד מאוחר. לקראת כל תחרות, מלבד אימונים פיזיים, אני עושה גם הכנות מנטאליות עם הפסיכולוג שלי והכנות אסטרטגיה עם המאמן שלי”.
על תחרות הספרינט בכנרת, בה סיים כאמור כאלוף: “לתחרות בכינרת הגעתי עם תנאים גופניים לא אידיאליים. עייפות, חוסר שעות שינה וג'ט לג אחרי תחרות במיאמי, ארה"ב. למרות זאת, לא נתתי לתנאים הפיזיים להשפיע על הצד המנטאלי והגעתי לכינרת במטרה אחת – לנצח ולקחת את האליפות”
על ההתנהלות בפועל בתחרות: “לא תמיד האסטרטגיה תואמת את המציאות. התוכנית היתה לצאת מהמים בין הראשונים ולהיות יותר דומיננטי ברכיבה. בפועל, חליפת השחייה האטה אותי והרכיבה לא הייתה מספיק חזקה. היה לי ברור שאני חייב לעשות את מה שאני יודע הכי טוב וזה החלפה מהירה. אני מבצע חילוף שני (בין הרכיבה לריצה) בפער של כ-10 שניות, מה שמקנה לי יתרון בתחילת הריצה. שמרתי על הפער הזה לאורך כל הריצה ועד קו הסיום”.
על המטרות לעתיד: “המטרה ברורה מבחינתי והיא מדליה אולימפית בלוס אנג'לס 2028. לשם כך, עלי להתחרות בתחרויות בינלאומיות רבות ברמה הגבוהה ביותר ולצבור ניקוד על מנת לקבל את כרטיס הכניסה לאולימפיאדה”.