ההצלחה של ענף השייט הישראלי באולימפיאדת פאריס 2024, עם הזכייה בשתי המדליות האולימפיות של גולשי הרוח תום ראובני ושרון קנטור, הייתה החותמת לתהליך הנהדר שעובר איגוד השייט בשנים האחרונות. מאז נכנס לתפקיד היו"ר שי בובר, הרמה המקצועית עלתה פלאים - וכעת מנסים בענף להרים את הרף עוד יותר.
בעקבות ההצלחה במשחקים האולימפיים האחרונים, איגוד השייט זוכה לתקציבים גדולים יותר מהמדינה ועובר לשלב הבא - פיתוח הנבחרות חזקות בדגמים הנוספים והשבחת צוותי האימון החדשים, בניסיון להגיע למטרת העל החדשה: שלוש מדליות אולימפיות בלוס אנג'לס 2028. כלומר, לייצר מדליה גם בדגם שמעולם לא היה בו מדליסט אולימפי כחול-לבן. חתיכת אתגר.
גל פרידמן ושחר צוברי, שזכו בשלוש מדליות באולימפיות כספורטאים ובעוד שתיים כמאמנים, נשארים בנבחרות גלישת הרוח לגברים ולנשים לקמפיין נוסף. אליהם נוספו לאחרונה עוד מאמנים ישראלים בדגמים אחרים - קו שמוביל היו"ר שי בובר. ובזכות ההצלחה בגלישת הרוח, יותר תקציבים יגיעו לאיגוד השייט, והם יופנו עכשיו גם לדגמי השייט במפרשיות 470, בסירות 49er, בסירות ה-ILCA6 ו-ILCA7, ובגלישת הקייט פיול.
שי בובר וגל פרידמן (חגי מיכאלי)הקמפיין הנוכחי בדרך ל-LA "נפתח בסערה", במובן החיובי של הביטוי. בשנה האחרונה, גולשת הרוח הצעירה תמר שטיינברג הפכה לאלופת העולם עד גיל 23 וזכתה גם במדליית הכסף באליפות העולם לבוגרות, גולשת הרוח דניאלה פלג זכתה בתואר אלופת אירופה, שייטי סירת ה-470 רוי לוי ואריאל גל זכו באליפות העולם לנוער, שייטי ה-49er טל שדה ומאור עבו זכו במדליית ארד היסטורית באליפות אירופה, שייט ה-ILCA7 עומר ורד וילנצ'יק זכה באליפות העולם לנוער והיו עוד הישגים נוספים. זו רק ההתחלה.
יו"ר איגוד השייט, שי בובר, אמר בראיון ל-ONE: "יש עשרה דגמים אולימפיים בשייט, אנחנו נמצאים בשמונה נכון להיום - גלישת רוח גברים ונשים, 470 מעורב, ILCA גברים ונשים, קייט פויל גברים ונשים, ו-49er גברים. יש דגם אחד שלא היינו בו אף פעם שזה נקרה 17, דגם קטמרן מעורב ויקר, וה-49erFX שזה הדגם לנשים. באולימפיאדת פאריס 2024 התחרינו עם שבעה דגמים ועכשיו אנחנו בסיטואציה שאם נצליח עם כל שמונת הדגמים ונשיג בהם קווטה כבר בשלב הראשון - זה יהיה הישג אדיר. בשביל להחזיק את זה צריך תקציב, עבודה רציפה ומשאבים לוגיסטיים - ואנחנו משקיעים בזה".
שי בובר, תום ראובני, מיקי זוהר וגל פרידמן (חגי מיכאלי)קיבלתם לאחרונה תקציבים גבוהים יותר מהמדינה בעקבות ההישגים. זה יופנה לשם?
"כן. בהינתן שהמבחן נשאר כמו שהוא, יש גידול משמעותי בתקציב, וזה כמובן יילך לפעילות. זו בשורה לאיגוד השייט שהוא ענף עתיר משאבים. עם המדליות האחרונות, איגוד השייט גדל משמעותית כענף מועדף וזה בא לידי ביטוי גם בהישגיות".
אתם ענף שונה, בגלל שצריך הרבה ציוד כדי לצאת להתאמן או להתחרות. כמה מזה הולך לשם?
"אנחנו מחזיקים סירות מנוע בחו"ל והאולימפיאדה הקרובה תהיה בלוס אנג'לס שזה חתיכת אירוע כי הכל הרבה יותר יקר. חלפה שנה מאולימפיאדת פאריס ולהחזיק את זה לאורך שלוש שנים, וגם להיות טוב בשמונה דגמים, מצריך אורך נשימה".
נבחרות גלישת הרוח יקבלו יותר?
"הן קיבלו גם לפני כן הרבה משאבים. אלו שתי הנבחרות שהשקענו בהן הכי הרבה, בנשים ובגברים, עד כה. הן עובדות עם שני מאמנים שממשיכים עוד מהקמפיין הקודם, ובגברים הבאנו מאמן נוסף שעובד במשרה מלאה כמו סתיו ביימל - שהוא מאמן ים נוסף בהגדרה. זאת אומרת שהוספנו מאמן קבוע, לא בחצי משרה, ויש לספורטאים עוד מעטפת רחבה של כושר ורפואה. בקמפיין הקודם הם קיבלו תנאים טובים, בקמפיין הנוכחי יש כבר תנאים טובים מאוד. רק שיצליחו".
ניתאי חסון ונועה לסרי עם יו״ר האיגוד שי בובר (פרטי)גלישת הרוח היא חלון הראווה של השייט הישראלי, מאז ומתמיד, אבל איך אתה רואה את מה שקורה בנבחרת הנשים?
"בנשים יש לנו את הנבחרת הכי טובה בעולם, הנבחרת של שחר צוברי כולה לקחה מדליות באליפויות עולם בשנים האחרונות, בלי יוצאת מן הכלל, וזה משהו מטורף שקשה להסביר. הן עושות עבודה מצוינת".
ומה באשר לדגמים האחרים?
"עוד מוקדם לצאת בהצהרות, על אף שאנחנו רואים התקדמות, כמו באליפות אירופה האחרונה ב-49er ששם צוות שלנו השיג מדליה (טל שדה ומאור עבו, א.מ) ואחד נוסף סיים במקום השישי (אילי ווריט ויובל ברנון, א.מ), וגם ב-ILCA רואים תוצאות יפות. זה משמח שרואים התקדמות בדגמים נוספים, אבל יש עוד דרך לעבור".
ההצלחות בשנה האחרונה מביאות איתן תקווה מסוימת שאפשר להביא הישגים חסרי תקדים בלוס אנג'לס?
"מאז אולימפיאדת פאריס, היו לנו שתי מדליות בבוגרים שהן משמעותיות. אחת הייתה באליפות אירופה ב-49er והשנייה באליפות העולם בגלישת רוח. אנחנו רוצים לבוא לכל תחרות בשביל להיות פייבוריטים ולעמוד על הפודיום, בטח באליפויות עולם ואירופה. לא בכל דגם זה פשוט, אבל אנחנו מכוונים לשם. ב-2028 נרצה יותר ממדליה אולימפית אחת וזה כבר משהו שהצהרנו עליו, אבל צריך להיות טוב לפחות בחמישה או בשישה דגמים - כדי שאם מישהו יפול, אז יהיה סיכוי בעוד דגם אחר. אנחנו מחזקים את כל שמונת הדגמים האלה ורוצים להיות טובים בכולם. זו משימה רחבה וגדולה".
תום ראובני עם המדליה (ראובן שוורץ)יש עוד דגם שלא היו בו הצלחות השנה, אבל אפשר לומר שגם הקייט פויל הוא דגם בעל פוטנציאל?
"לגמרי. בקייט פויל יש לנו שנה פחות טובה. הייתה אליפות אירופה בטורקיה ובגלל היחסים בין המדינות לא הופענו שם. באליפות העולם שתהיה בחודש הבא כנראה שנפספס יום שיוטים, כי יום אחד ממנה נופל על יום הכיפורים, אז אם מתקיימים ארבעה שיוטים ביום הזה נגמר הסיפור ואי אפשר להביא הישג. אנחנו לא מפליגים ביום הכיפורים וזה לא אידיאלי, אבל זה המצב".
ניסיתם לשנות את זה?
"כמובן שפנינו לאיגוד העולמי ולראשי הדגם עצמו, אבל נאמר לנו שהתחרות כבר נקבעה ואי אפשר להזיז אותה. נקווה שבעתיד לא יקבעו תחרויות נוספות ביום הכיפורים. ביקשנו להתחשב בנו בעתיד. יש עוד שלוש שנים ונוציא מהן את המיטב".
קשה לשמור על קשר עם גורמים בחו"ל בתקופת המלחמה?
"אנחנו תמיד בקשר טוב עם כולם. אגב, כשנסענו לדנמרק לאליפות העולם בגלישת רוח, תוך כדי טיסות החילוץ שנעשו בעזרת הוועד האולימפי במלחמה מול איראן לפני הפסקת האש, היה לנו קונקשן קצר בגלל הנסיבות והמזוודות שלנו נתקעו באתונה. הנבחרת הגיעה ליעד בלי המזוודות. יש בחור יווני שהוא שנים בקשר טוב איתנו, אז הוא נסע בעצמו לשדה התעופה שם, איתר את המזוודות בשדה והביא אותן אלינו לדנמרק - וזה מראה עד כמה חשוב לשמור על קשרים בינלאומיים טובים. בלי קשר, אנחנו רוצים לעזור לשופטים מהשייט הישראלי להגיע לזירה הבינלאומית בעתיד ולחזק עוד יותר את הקשרים עם האיגודים האחרים, זה חשוב לנו".
תום ראובני וגל פרידמן (ראובן שוורץ)שי בובר, בן 50, הוא בנו של שמשון ז"ל שהיה ממייסדי ענף השייט הישראלי. הוא ממשיך את דרכו, חי את הענף בכל יום ועושה הכל כדי לטפח אותו, כאשר כמות הספורטאים הפעילים גדלה עד ל-600 בארבע השנים האחרונות. שי נמצא כבר חמש שנים בתפקיד יו"ר איגוד והוא בתחילתה של הקדנציה השנייה. אם המערכת שבנה האיגוד תצליח להשיג את המטרה הגדולה שסימן לעוד שלוש שנים בארה"ב, בובר יסיים שמונה שנים אדירות ולאחר מכן הוא עשוי לפנות את הכיסא לאדם אחר.
"יש החלטת הנהלה טרום תקופתי שאומרת שיו"ר יכהן במשך שתי קדנציות ואני אכבד אותה כמובן", ענה כאשר נשאל על עתידו. "בכל אופן, כרגע אני גם לא עסוק בסיום הקדנציה, רק התחלנו".
עד עכשיו עשיתם הצלחה מסחררת. נניח ולא תמשיך בשייט, תרצה בעתיד לקבל עוד תפקיד בספורט הישראלי?
"אני לא מתפרנס מאיגוד השייט, אלא עובד בהתנדבות ועסוק בדברים אחרים. יש לי עוד שלוש שנים וזה הרבה זמן, ולכן זה עוד מוקדם לדבר. אני עסוק מאוד היום ואני לא מחפש עוד ג'ובים לעצמי, לקראת סיום נחשוב קדימה ואני מניח גם שזה יהיה עניין של ניצול הזדמנויות. כרגע, אני עסוק באיגוד השייט וכיף לי לעבוד עם צוות מצוין של אנשי ניהול ומאמנים טובים, מנכ"לית מעולה שעובדת 13 שנה ביחד עם צוות של עובדות מסורות, ויש רק במה להתגאות".
שי בובר (חגי מיכאלי)איך ייראה הקמפיין הקרוב בדרך ללוס אנג'לס?
"שנת 2025 היא שנת בדיקה והתחלה, בודקים מה הכיוון כאשר הרבה ספורטאים לקחו פאוזה. ב-2026 כבר יהיה יותר ברור לאן הכל הולך - ומשם נתחיל בניסיונות להשיג כרטיסים לאולימפיאדת לוס אנג'לס. זה יתחלק לשניים - לדגמי יחיד יחלקו קווטות כבר ב-2026 וחלק מהן גם ב-2027 בהזדמנויות נוספות, וב-2027 יחלקו קווטות בדגמי הסירות בשלושה או ארבעה מועדים שונים - כך שאנחנו מתחילים להרים הילוך מתחילת 2026. באפריל 2026 נהיה כבר בלב הקמפיין, שזה ממש אוטוטו, ונתחיל להתמודד על המקומות שלנו שם".
בינתיים, יש לכם עוד מטרות עד לסוף שנת 2025?
"כמובן. בגלישת רוח IQ פויל יש בנובמבר אליפות אירופה, אחרי ששתי הנבחרות עשו מחנה אימונים באתר האולימפי בלוס אנג'לס. ה-470 סיימו את העונה, אחרי אליפות העולם בפולין שהייתה בזמן התקיפה באיראן, ונכון להיום יש שני צוותים שמפליגים שזה רוי לוי ואריאל גל וכמובן גם ניתאי חסון וסהר תמיר כשאני מקווה ששיתוף הפעולה ביניהם יימשך. ב-49er יש אליפות עולם בסוכות, אייל לוין עובד איתם ויש התקדמות משמעותית בדגם, כך שיהיה מעניין שם".
היו כאלה שזלזלו ב-49er ואמרו שזה דגם שלא שווה להשקיע בו.
"לא נעשה חשבונות מי האמין ומי לא. קודם כל צריך להוריד את הכובע בפני הספורטאים, כי ארבעתם הכניסו את היד עמוק לכיס בתחילת הקמפיין הקודם כדי לרכוש סירות. תמכנו במה שיכולנו, הם עשו גיוס המונים והביאו כסף, ואיגוד השייט האמין בהם. בסוף האולימפיאדה ישבתי עם המנכ"לית סמדר פינטוב ונתנו לאייל לוין לעבוד עם הצוותים בשיתוף עם המנהל המקצועי כי רצינו לתת להם מסגרת אימונים. זה לא משנה איזה מודל תבחר, בסוף אין מדע מדויק בספורט, ומתישהו צריך להשקיע כדי לפתח משהו. אנחנו השקענו בהם, השייטים השקיעו בעצמם - וביחד לא רצינו לוותר על החלום. אנחנו מאמינים שבקמפיין הנוכחי הם ישיגו את הקווטה האולימפית לאור היכולות שהראו השנה".
שרון קנטור עם המדליה (ראובן שוורץ)ראיתי את המינויים האחרונים שלך לצוותי האימון החדשים. אתה נוקט בגישה של מינוי מאמנים ישראלים בלבד, למה?
"כי קודם כל עניי עירך קודמים וצריך תמיד לחשוב איך אתה משאיר את הכסף בבית. זה מייצר לך גם מנוע צמיחה פנימי כי אתה נותן לאנשים בתוך הענף אפשרות להתקדם ולייצר שאיפות. בין אם הוא בא מתוך האגודות או מתוך האיגוד, כל מאמן רואה אופק תעסוקתי ואפשרות לחלום ולהגשים חלומות דרך האיגוד. לשמחתי, אנחנו משלמים גם משכורות מכובדות באיגוד, לסדר גודל של 11 מאמנים ומנהלים מקצועיים, וזה משמח אותי מאוד".
אבל יש דגמים שלמאמנים הישראלים עדיין אין מספיק ידע או יכולת ברמות הגבוהות, לא חשבת על חיזוק במאמנים זרים?
"עשינו משהו דומה. ב-49er יש לנו מאמן מפורטוגל שעובד עם אייל לוין ביחד מידי פעם, ומה שטוב בזה הוא שהידע נשאר אצלך. הוא לא בא למשימה והולך, הוא יושב עם המאמן הישראלי על הסירה ומעביר למאמן ולשייטים מהניסיון שלו. השייטים שלנו מבינים ים, הם יודעים מה זה ואיך מפליגים, אבל צריך עדיין להשתפשף מקצועית על העבודה בתוך הסירה בתחרות, ללמוד מה דרוש ביכולת אירובית או בטכניקה וכוח, וזה דברים שצריך להכיר, ולכן זה משמעותי שיש מאמן מומחה לצד הישראלי, ששואב את הידע ממנו גם כן. גם ב-IQ פויל ובקייט פויל קיבלנו לא פעם תמיכה ממאמן טכני זר, כי הם דגמים יותר חדשים ופחות סטנדרטיים. הגענו למסקנה שלכל דגם נכון לקחת שייט עבר או מאמן מומחה זר, זה טוב לשמוע עוד דעה וללמוד".
ואין להם בעיה לבוא לעבוד בישראל?
"יותר קשה לבוא לישראל, אבל היו מחנות אימון בחו"ל ופגשנו אותם שם. זה היה גם בעבר שהבאנו מומחים מכל תחום כדי לעזור לישראלים, זה קורה כל הזמן".
שחר צוברי ושרון קנטור (חגי מיכאלי)האם יש גולשות רוח שמתאמנות כיום בחו"ל מחוץ לנבחרת, כמו קטי ספיצ'קוב שעשתה את זה בקמפיין הקודם?
"לא מכיר שיש מי שעובדות בחו"ל. קטי ספיצ'קוב הייתה פעמיים-שלוש בארץ והיא מתאמנת בנבחרת עם שחר צוברי. צריך לזכור שיש ספורטאיות שהן בקמפיין אולימפי שלישי, ובנוסף לשייט עצמו יכול להיות שהן יתחילו ללמוד או ישלבו דברים נוספים בחיים. זה לגיטימי. זו שנה ראשונה אחרי אולימיפאדה, לקחנו אותה יותר לרוחב, אבל יש ספורטאים בקמפיין שלישי שהם בגיל 25 ומעלה, ולכן טבעי שיחשבו על עתידן מבחינת תעסוקה ולימודים. לאנשים יש חיים. אני לא יודע על גולשות רוח שעובדות עצמאית, להפך, קטי בקמפיין הזה עבדה איתנו. הייתי באליפות העולם באהרוס עם שחר צוברי על הסירה והיא הייתה שם חלק בלתי נפרד מהנבחרת".
לסיום, איפה אתה רוצה לראות את השייט הישראלי בעתיד?
"חשוב שיהיה גידול במספר הספורטאים גם במועדונים. שמחתי לבקר לאחרונה בנהריה, מועדון שסבל מזה שלא היה יכול להפליג בצפון בגלל המלחמה עם חיזבאללה. זה מועדון סופר חשוב לאיגוד השייט, נכנס שם דם צעיר לניהול וכיף לראות את זה. אין כמו לראות שילדים מהצפון שחוזרים להפליג, עם ראש עיר שתומך, זה מעודד מאוד לראות את זה. גם השייט בגינוסר שבאזור הכנרת חזר וזה טוב. המקומות האלה חשוב לנו, כולנו רוצים שהשייט יתפתח ויצמח בכל הארץ. יש לנו רצועת חוף נהדרת וגם את אילת והכנרת, זה ספורט מעולה לילדים. לצד זה, הדבר הכי חשוב הוא שנחזיר את החטופים הביתה. אין שמחה יותר גדולה שתהיה לעם שלנו, מאשר לראות את החטופים חוזרים הביתה בחיים. אנחנו עוסקים בספורט ויש אנשים שב-7 באוקטובר החיים שלהם נעצרו, הכי חשוב זה לדאוג להם".
שי בובר, אלי צוקרמן וגילי לוסטיג (הוועד האולימפי בישראל)