העתירה שהגישו השבוע איגודי הבייסבול, הסופטבול, הפוטבול, הלקרוס, הסקווש והקריקט נגד משרד התרבות והספורט היא מאבק על כסף גדול. כפי שנחשף ב-ONE, הענפים שנוספו לאולימפיאדת לוס אנג׳לס 2028 דורשים להיכנס תחת ההגדרה של “ענף אולימפי”, אך המדינה קבעה הגדרה אחרת ולא מוכנה לתקצב ״ענפים אורחים״ שיופיעו באופן חד פעמי במשחקים האולימפיים כאילו מדובר בענפים שנמצאים שם באופן קבוע - אבל אם בג״ץ יסכים לדרישתם, ענפים כמו הכדוריד והכדורעף עלולים להיפגע.
על פי מבחני התמיכה, באמצעותם משרד התרבות והספורט מחשב כמה תקציב כל איגוד צריך לקבל מהמדינה, יש רצועה שנקראת “ענפים קבוצתיים״. תחת ההגדרה הזו של ענפים קבוצתיים נכנסים גם כל הענפים שהאמריקאים רוצים לראות באופן חד פעמי במשחקים האולימפיים הקרובים ב-2028, אבל מי שיקבל נתח משמעותי מהכסף אלו רק מי שמוגדרים כענפים אולימפיים על ידי משרד התרבות והספורט. מי שלא, נמצא תחת הקטגוריה של “ענפים קבוצתיים שאינם אולימפיים”, שיש לה רצועת תקציב משלה והיא נמוכה יותר.
כמה מכניסים מהמדינה איגודים של ענפים קבוצתיים שנחשבים כאולימפיים, וכמה כספי תמיכה מקבלים ענפים קבוצתיים שלא נכנסים בהגדרה הזו?
לפי העתירה שהוגשה לבג״ץ, משרד התרבות והספורט תומך ב-58 התאחדויות ואיגודים, לפי חלוקה של ענפים אולימפיים וענפים שאינם אולימפיים - וקיימים פערים מאוד גדולים ביניהם. 31 הענפים האולימפיים מקבלים כ-81 מיליון שקל, כך שכל ענף אולימפי מקבל בממוצע כ-2.6 מיליון שקל, ו-27 הענפים שאינם אולימפיים זוכים לתקציב כולל בגובה של כ-14 מיליון שקל, כלומר כ-520 אלף שקל בממוצע לכל ענף שלא נכנס בהגדרה הזו.
נבחרת ישראל בלקרוס (נעם מורנו)לבג”ץ הוגש רישום מפורט של ההבדלים בין הענפים הקבוצתיים האולימפיים, לאלו שאינם אולימפיים. בענפים האולימפיים התבצעה חלוקת התקציבים מהמדינה כך: “בשנת 2024 איגוד הוקי קרח קיבל 365,102 שקל, איגוד הכדוריד זכה לתמיכה מהמדינה בגובה של 2,151,829 שקל, בכדורמים קיבלו 1,226,152 שקל, הכדורעף זכה ל-3,959,963 שקל ואיגוד הראגבי ל-1,250,821 שקל”.
מנגד, בענפים הקבוצתיים שאינם אולימפיים התקציבים נמוכים יותר לפי העתירה: “בשנת 2024 איגוד הבייסבול לא קיבל תקציב, איגוד הלקרוס לא קיבל תקציב, איגוד משיכת החבל קיבל 200,000 שקל, הסופטבול קיבל 514,592 שקל, הפוטבול האמריקאי זכה לתקציב בגובה של 908,162 שקל, הפריסבי 200,000 שקל והקריקט 200,000 שקל”.
האיגודים שאינם אולימפיים אף טענו בפני בג״ץ כי גם הענפים הקבוצתיים שמוגדרים כ”ענף אולימפי”, אך לא העפילו למשחקים האולימפיים בשנים האחרונות - עדיין זוכים לתקציבי עתק מהמדינה. לעומת זאת, “ענפים קבוצתיים שאינם אולימפיים”, אבל כאלה שיכולים להיכנס למשחקים האולימפיים בקרוב - זכו לתמיכה נמוכה יותר מהמדינה. ועל זה הם מתלוננים.
נבחרת ישראל בכדורעף (CEV)“בשנת 2024 איגוד הכדורעף, שמעולם לא שלח נבחרת שהשתתפה במשחקים האולימפיים למרות היותו מוכר כענף אולימפי, נהנה מתמיכה שוטפת בסך של 3,959,963 שקל - בעוד שאיגוד הפוטבול, שמוגדר כענף שאינו אולימפי, אך נבחרתו סיימה במקום התשיעי באליפות העולם האחרונה ונמנה על הענפים הנוספים שישתתפו במשחקים האולימפיים בלוס אנג׳לס 2028, נתמך בסכום של 908,162 שקל. כרבע מתקציב ענף הכדורעף”, כך נכתב בעתירה שהוגשה השבוע.
כאמור, לא מדובר רק בהכרה של ענף אולימפי או לא, אלא במאבק על תקציבים גדולים שהענפים החדשים ציפו לקבל כדי שיוכלו לנסות ולהעפיל לאירוע הספורט הגדול בעולם ב-2028, בהזדמנות חד פעמית שספק אם תחזור בעתיד. אם בג״ץ יתערב ויאפשר לבייסבול, לסופטבול, לפוטבול, ללקרוס, לסקווש ולקריקט להיות מוכרים כענפים אולימפיים, האורחים הללו ינגסו בתקציבים של ענפים קבוצתיים ותיקים וגדולים. כלומר, ייתכן שהתקציבים של הכדורעף והכדוריד ייפגעו באופן משמעותי בעקבות העתירה.