כאשר הפסידה יובנטוס באולימפיקו ללאציו שלשום, היא ספרה משחק שמיני רצוף ללא ניצחון. זוכרים את השער הדרמטי המדהים של ואסיליה אדז'יץ' בזמן פציעות בדרבי של איטליה מול אינטר שקבע 3:4 מכונן? זו הייתה הפעם האחרונה בה גברה הגברת הזקנה על יריבה כלשהי. אלא שזה ממש לא הכל. לראשונה מאז 1991, יש ליובה 4 משחקים רצופים ללא שער זכות. אחרי 0:0 מול מילאן הגיע ההפסד 2:0 בקומו בתצוגה מבישה, ואז 1:0 מול ריאל מדריד בליגת האלופות בסנטיאגו ברנבאו, ולבסוף גם 1:0 נגד הנשרים מעיר הנצח.
זה היה הקש ששבר את גב הגמל, וההנהלה בחרה להדיח אתמול (שני) את המאמן איגור טודור. כאן אנחנו גולשים להיסטוריה עתיקה אפילו יותר, כי הייתה זו הפעם הראשונה מאז 1969 בה פוטר מאמן יובה עוד לפני חודש נובמבר. אז, לפני 56 שנה, הלך הביתה לואיס קרליגליה הארגנטינאי. באופן מסורתי, לא נוטה יובה לבצע חילופים על הקווים באמצע העונה. בשנת 2025, באופן חריג ביותר שמסמל אובדן דרך מוחלט, היא עשתה זאת פעמיים.
במרץ פוטר טיאגו מוטה כאשר ההעפלה לליגת האלופות הוטלה בספק, וטודור הוזעק כמושיע זמני. הוא התבקש להצעיד את הגברת הזקנה לצ'מפיונס ליג, ואכן עשה זאת מהמקום הרביעי. בשלב זה, לפי התכנון המקורי, היה הקרואטי אמור להיות מוחלף בדמות בכירה ונוצצת הרבה יותר. על הפרק הייתה חזרתו המתוקשרת של אנטוניו קונטה, ובמקביל נוצר הקשר עם ג'אן פיירו גאספריני.
זה כבר משבר: יובנטוס הפסידה גם ללאציובשתי חזיתות אלה נרשם כישלון צורם. גאספריני, שגדל באקדמיה של יובנטוס וכנער ויכול היה לסגור מעגל מיוחד, לא השתכנע מהפרויקט והעדיף לעזוב את אטאלנטה דווקא לטובת רומא. באשר לקונטה, דיווחים מסוימים כבר גרסו שהוא מתכוון לנטוש את נאפולי ומתקרב בצעדי ענק לקאמבק, אבל אז התברר שהוא בסך הכל עשה שימוש בעניין שגילתה בו האקסית המיתולוגית על מנת להכריח את נשיא האלופה אאורליו דה לאורנטיס להיענות לדרישותיו ולהישאר בדרום. כאשר הבינו ביובה שהאופציות המועדפות לא יכולות להתממש, הם חזרו לטודור ומינו אותו למאמן קבוע.
המהלך הזה לא נעשה בלב שלם בשום אופן. כריסטיאנו ג'ונטולי, המנהל הספורטיבי שפנה לטודור במרץ, כבר פוטר בתחילת יוני, ולכן הקרואטי הוגדר בעיני הצמרת כאיש המזוהה עם העבר. אוהדים רבים סימפטו אותו, כי הוא בילה קרוב לעשור במדי הזברה כשחקן ונתפס כסמל, אך במקביל היו ספקות לגבי התאמתו למועדון צמרת, הרי רוב הקדנציות שלו היו קצרות, ואת ההצלחה הגדולה ביותר כמאמן הוא חווה על ספסל ורונה הצנועה.
בעיני ראשי המועדון הוא היה סוג של ברווז צולע מהרגע הראשון, והבוסים לא התחשבו במיוחד בבקשותיו. טודור היה מעוניין להחתים את רנדל קולו מואני הצרפתי, איתו נוצרו יחסי עבודה מצוינים בתקופת השאלתו מפאריס סן ז'רמן. אלא שיובנטוס לא השקיעה בכך מאמצים, והלכה במקום זאת על ג'ונתן דייויד הקנדי שהגיע כשחקן חופשי, ועל לואיס אופנדה שנרכש מלייפציג. טודור רצה להמשיך לעבוד עם המגן הפורטוגלי אלברטו קוסטה, אבל המועדון שלח אותו לפורטו והביא ממנה בתמורה את ז'ואאו מריו. לאורך הקיץ, נשמעו חריקות בין הצדדים, והיעדר אסטרטגיה ברורה שאפיין את יובנטוס בשנים האחרונות בלט אפילו יותר מהרגיל.
איגור טודור (IMAGO)וזו הנקודה המרכזית. בארץ המגף ברור לכולם כי הניהול החובבני הוא מקור הצרות של יובנטוס. אלסנדרו דל פיירו טוען כפרשן: “הבעיה מורכבת כי הסגל לא מאוזן. רוב השחקנים מתקשים להפגין יכולת יציבה. זה לא משנה אם טודור ממשיך לעבוד. גם עם מאמן אחר ליובנטוס אין סיכוי לזכות באליפות”.
האוהדים והתקשורת מבינים זאת באופן עקרוני, אך יובנטוס עדיין חייבת להיאבק על האליפות מבחינתם – זו המעמסה שיש למועדון כה גדול עם היסטוריה כה מפוארת. “ניצחון הוא לא הדבר החשוב, הוא הדבר היחיד”, אומר המוטו של הגברת הזקנה. היא אמורה להסתכל על כולם מלמעלה ולחוש עליונות. כל עוד היא לא במקום הראשון, מדובר בכישלון בהגדרה. כשחקן עבר, שהיה שם גם בתקופת הזוהר, טודור היה חייב להפנים זאת מזמן. אלא שהציטוטים שלו במסיבות העיתונאים האחרונות הראו אחרת. הוא נגרר לתירוצים, אשר היו מתקבלים אולי על הדעת במועדון אחר, אך בשום אופן לא אצל יובנטוס.
לקראת המשחק האחרון בליגת האלופות, התלונן טודור על לוח המשחקים המאתגר, שכלל מפגשים מול דורטמונד, אטאלנטה, ויאריאל וקומו, בנוסף למילאן וריאל מדריד. “לו היינו משחקים מול יריבות קלות יותר היו לנו יותר נקודות”, הוא הצהיר. קשה לחשוב על הלך רוח שפחות הולם את יובנטוס. מבחינת אוהדי הקבוצה, עדיף שהיא תשחק תמיד מול היריבות החזקות ביותר, וגם תנצח אותן. התבכיינות על מפגשים מול ויאריאל או אטאלנטה עלולה להוציא אותם מדעתם, ולמאמן שמעז לדבר כך אין מושג קלוש מה הוא אמור לייצג.
איגור טודור (IMAGO)מעבר לכך, היה ברור כי טודור לא מפיק את המיטב מחלק נכבד משחקני הסגל. הוא התעקש על שיבוצים לא הגיוניים, כולל הסטה של קנאן יילדיז למרכז במשחקים מסוימים, והתעקשות לא מובנת לשלוח את הבלם פייר קאלולו דווקא לעמדת השחקן שסוגר את כל האגף הימני במערך עם שלושה בלמים, על אף שחסרים לצרפתי הכישורים הדרושים לכך.
את הרשימה הזו אפשר להמשיך, אבל בשורה התחתונה טודור הוא בסך הכל השעיר לעזאזל, וכך היה גם עם טיאגו מוטה לפניו. האוהדים מתגעגעים לנשיא לשעבר אנדראה אניילי, ורואים ביורשו ג'ון אלקאן אדם שהורס את המועדון. גם הנשיא ג'אלוקה פררו, שלא מביע עניין רב מדי במועדון ונתפס ישן ביציע במהלך ההפסד ללאציו, אינו אהוד בלשון המעטה. אתמול תלו האולטראס שלט עם מסר חד משמעי נגד ההנהלה: “הדג מסריח מהראש. טודור הוא אחד מאיתנו”. הם לא בהכרח מבכים את פיטוריו של הקרואטי כי התנהלותו לא הייתה אופטימלית, אבל הוא לא האשם המרכזי בעיניהם, וגם מחליפו עלול להיכשל כל עוד אלקאן שם.
אז מי יהיה מוכן לשים את ראשו הבריא במיטה החולה? לפי הדיווחים באיטליה, לוצ'אלו ספאלטי הוא המועמד המועדף מבחינת ההנהלה, והוא ממש לא פוסל את הרעיון. המגעים נכנסו להילוך גבוה כבר אתמול, אך ייתכנו בעיות בכל הקשור לאורך החוזה ולשכר. הן מוטה והן טודור חתומים עד 2027 וימשיכו לקבל את המגיע להם, והתקציב למאמן השלישי עלול להיות מצומצם יחסית. בנוסף, יש ספקות עצומים לגבי התאמתו של ספאלטי לתפקיד הספציפי. כמי שעבד בעבר ברומא, אינטר ונאפולי, הוא ידוע כמתנגד חריף של יובנטוס, ולא יהיה לו קל להתאקלם ולזכות באמונם של האוהדים. ואם לא די בכך, הרי שהוא מסוכסך עם חלק משחקני המפתח של יובה מתקופתו בנבחרת איטליה שהסתיימה רק לפני פחות מחודשיים.
מנואל לוקאטלי מבואס (IMAGO)אופציה זמינה, גמישה וזולה יותר הוא רפאלה פלאדינו. הוא בוגר האקדמיה של יובנטוס שהתחיל בה את דרכו כשחקן, הוכיח את עצמו כמאמן יעיל במונצה ובפיורנטינה, וישמח גם למינוי קצר עד תום העונה הנוכחית. בגיל 41, זו תהיה תוספת נהדרת לרזומה בכל מקרה, אפילו אם הקדנציה תסתיים בפיאסקו. ואולם, נדמה כי ההנהלה מעוניינת בשם גדול כבר עכשיו, ואפילו רוברטו מנצ’יני הוזכר כמועמד במידה וספאלטי לא יגיע. מאידך, תהיה התנגדות משמעותית גם למינוי הזה, והכוחות הפוליטיים בתוך המועדון מושכים לכיוונים מנוגדים.
איך שלא תסתכלו על זה, יובנטוס נמצאת במשבר מתמשך, והוא לא התחיל העונה. הוא אף לא צפוי להיפתר בקרוב, ללא קשר לזהות המאמן החדש. אולי היה צריך להשאיר את מאוריציו סארי שזכה באליפות האחרונה של הגברת הזקנה ב-2020? יש אוהדים שמתגעגעים אליו, ויש גם סמליות בכך שהוא זה ש”שלח” את טודור הבית כמאמן לאציו ביום ראשון.