אחרי שהודיע על פרישה מכדורגל בגיל 36, דן איינבינדר הגיע לראיון מיוחד בפודקאסט שיחת היום של ONE, יחד עם גיא בן זיו ורז אמיר ,בו הוא מסכם קריירה ארוכה שכללה שלוש אליפויות, 2 מהן במכבי ת"א והאחרונה בהפועל באר שבע, סיפר על איך זה לגדול בבית"ר ירושלים ולהיות מי שמראים לו את הדלת החוצה פעמיים, שיתף סיפורים על השנים היפות שידע שהובילו אותו גם לנבחרת ישראל ודיבר גם על מה שמחכה לו בעתיד. האזנה נעימה.
מה התכניות שלך לעתיד? אולי בוא נתחיל מזה. יש כבר תכניות? אתה יודע מה אתה עושה מחר בבוקר?
”לא בדיוק. יש איזשהו רצון, שאיפה ותשוקה גדולה כן לאמן בהמשך הדרך. זה משהו שאני גם חושב שאני יכול להיות טוב בו, וגם משהו שיש לי איזושהי תשוקה גדולה אליו, אבל הכל בשלבים, הכל בזמן הנכון”.
שלשום ישב בכיסא הזה איתן טיבי שבגיל 37 לא מוכן לשמוע על פרישה, יש לו רעידות בגוף כשאומרים לו לפרוש ואתה לקחת החלטה שנה לפניו בגיל. מה הוביל לשם בעצם?
”כשאתה מחליט לפרוש זה באמת משהו שהוא גדול, ואני הרגשתי שאם אני לוקח את ההחלטה הזו זה משהו שאני צריך להיות שלם איתו במאה אחוז והגעתי עם עצמי לאיזשהו רגע, שהרגשתי שאם אני מתכונן להמשיך, וזה יכול להיות במקומות פחות טובים, ברגעים פחות טובים, זה משהו שאולי עלול להשפיע על הנפש שלי והרגשתי שאם זה ככה, אז אני לא רוצה. אני רוצה לפרוש בלב שלם, כשהנפש שלי עוד לא נסדקת מהסוף הזה ולכן ההחלטה באה עכשיו”.
דן איינבינדר (אורן בן חקון)אז העונה הזו בהפועל חדרה השאירה צלקת?
”אני מאוד שמח על העונה הזו בהפועל חדרה כי אם היית שואל אותי לפני זה לא הייתי מוכן לפרוש, לא הייתי שלם לפרוש, לא רציתי. גם עכשיו כשאנחנו מדברים הגוף שם, הלב שם, הכל שם, פשוט הראש יודע שככל הנראה ההצעות שיבואו יהיו כאלו שאולי יצלקו לי עוד קצת את הנפש כמו התקופה האחרונה בחדרה, שאין ספק שאני באמת שלם עם זה ואני כן שמח שהחלטתי להמשיך אבל בסוף כן יצאתי עם איזושהי צלקת”.
כשאתה אומר צלקת - במה זה מתבטא? תכניס אותנו פנימה לתחושה.
”הזכרת את איתן, אז אם יש קווי דמיון בינינו אז תמיד היינו במועדונים הגדולים, שיחקנו בקבוצות גדולות, קהל גדול, תקשורת, תארים, תחרות, תנאים, ופתאום באיזשהו 180 מעלות לרדת ישר למקום הזה, זה משהו שיכול להביא לקשיים. יש כאלה, אני גם אחד מהם, שמאוד אוהב את הכדורגל, מאוד תשוקתי לכל דבר, מאוד רוצה להמשיך ולשחק וליהנות, אבל ברגע הזה, דווקא אחרי העונה הזו, החלטתי שאם אני ממשיך, יותר עם הלב, זה משהו שכן יכול לצלק אותי עוד יותר וכן חשבתי שהראש צריך להיכנס פה לתמונה ולקבל את ההחלטה דווקא מהראש”.
אבל האהבה לכדורגל, זה משהו שלא נגמר בך. אני רואה את ערן לוי עוד משחק, אני זוכר שאיתי שכטר אמר “תן לי רק לשחק כמה שיותר ולא משנה איפה”. אם היו הצעות ראויות מליגת העל, אפילו ליגה לאומית, מה רע בלשחק עוד שנה, או שנתיים ליהנות מהכדורגל ובסוף עדיין לסכם קריירה מוצלחת?
”לא הייתי מוכן, אני חושב בראש, בלב, בנפש, לרדת לליגה לאומית. תיארתי לעצמי שאם בעונה שעברה, שדווקא כן היו מאמנים שרצו והציעו לי לבוא ולהצטרף, אבל לאו דווקא זה הסתדר עם בעלי הקבוצות שלהם, מבחינת הגיל, אולי שכר, אז זה פחות הסתדר. ידעתי שאם עכשיו הייתי בחדרה, גם בעונה הזו יכול להיות קשיים ולהגיע לאותם מקומות. זה יכול להיות משהו שיעשה לי פחות טוב. לא ראיתי גם את המקומות האלה שיבואו ויעצימו אותי ויגידו לי במה אני טוב ולא במה אני לא טוב - במה אני לא טוב אני כבר יודע”.
דן איינבינדר מוביל את הכדור (חג'אג' רחאל)“כשלא ראיתי שתהיה איזושהי גישה כזו, אמרתי שעם כל האהבה שלי לכדורגל, עם כל הרצון ועם כל זה שאני באמת מרגיש טוב גם פיזית, גם מבחינת התשוקה והראש, החלטתי לקבל החלטה יותר מושכלת”.
זה קשור גם למה שקרה עם הפועל תל אביב? הרגשת איזושהי דעיכה? הייתה ירידת ליגה עם הפועל תל אביב, לא נשארת שם ואז חדרה והרגשת שזהו, צריך להפסיק? להפועל תל אביב באת ואני חשבתי שאתה כן יכול להמשיך לשחק שם.
”לא רק אתה. היה שם איזשהו משברון כי גם מאוד רציתי להמשיך בהפועל תל אביב וגם עצם ירידת הליגה גרמה לי עוד יותר לרצות להמשיך כי חשבתי שיש לי אחריות. בסופו של דבר הייתי קפטן הקבוצה במשך שלוש שנים והרגשתי שבשלב הזה של הקריירה שלי, נכון יהיה לי לרדת עם הפועל ליגה על מנת לחזור איתה לליגת העל וזה משהו שהשתבש. משהו שלא יצא לפועל לצערי. הגיע מאמן שחשב שזה פחות מתאים לו”.
“אני יכול לספר לכם שממש, בשבועות שאחרי סוף העונה נפגשתי עם מנכ”ל הקבוצה לפגישה. כבר סיכמנו על זה שאמשיך לעוד עונה וסיכמנו שאחרי העונה הזו אמשיך לתפקידים מקצועיים, אבל זה היה בטווח שהמועדון היה לא יציב, בדיוק מחליפים בעלות והמאמן החדש, שזה בסופו של דבר היה מסאי דגו, עוד לא הגיע, אז הכל היה כזה באוויר ואז באמת כשהמאמן החדש הגיע הוא החליט שלא”.
דן איינבינדר במדי הפועל ת"א (ראובן שוורץ)זה כיבה אותך? שם ירד לך האסימון? העונה בחדרה הייתה בלית ברירה, כדי לסחוב? או שאמרת שאולי דרך העונה הזו אגיע חזרה לבמה ואלך לסיים בעונת פרישה בבית”ר אולי, שזה חלום של כל שחקן בית”ר ירושלים.
”זה נראה לי היה קצת רחוק. אני אעשה לכם יותר סדר. אחרי שהבנתי שאני לא ממשיך בהפועל תל אביב, עדיין רציתי מאוד להמשיך לשחק והרגשתי ממש לא שלם לעצור. דווקא העונה הזו בחדרה גרמה לי לשבת פה על הכיסא, ולהיות שלם, לאהוב עדיין את הכדורגל, להרגיש שאני עדיין יכול, אבל בסוף לקחת את ההחלטה הזו ולהיות שלם.
“למה אני לא מצטער שהגעתי לחדרה? כי עדיין היה חשוב לי להגיע ל-400 הופעות בליגת העל, אז העונה הזו עזרה לי להגיע לזה, שזה היה משהו אישי שלי שרציתי, הבקעתי עוד כמה שערים ואין לזה תחליף אז היה כיף, אבל בסוף גם יצאתי קצת מצולק, אבל לפחות אני מודה על העונה הזו, כי היא גורמת לי לשבת פה בראש שקט ומאוד מאוד שלם”.
איך אתה מרגיש עם השנים האחרונות שלך בקריירה?
”אני חושב שדווקא אני מאוד מאוד שמח על השנים האלה. אלה גם היו שנים מאתגרות, מהרגע שהגעתי להפועל תל אביב בגיל 31, הגעתי אחרי תקופה לא פשוטה, ונכנסתי ממש מהר לעניינים עם המועדון, והחיבור, והקהל ואני הארכתי את החוזה בהפועל תל אביב שלוש פעמים. כלומר, עשיתי דברים טובים מבחינה אישית, גם הצלחתי להשפיע אני חושב ברמה הקבוצתית. אין ספק שהעונה האחרונה בהפועל הייתה פחות טובה אישית גם בשבילי, וכמובן גם קבוצתית, איך שלא נהפוך את זה”.
"נכנסתי מהר לעניינים בהפועל". איינבינדר (ראובן שוורץ)“בסוף כשהגענו למצב שאנחנו יורדים ליגה, אי אפשר להתכחש לזה, נכשלנו. אני באופן אישי נכשלתי בעונה הזאת. אבל אם אני מסתכל על השנים האחרונות, באיזשהו מקום אני שמח ויודע גם לחבק את הפחות טוב. זה משהו שאולי לא חוויתי במהלך הקריירה ואולי הסוף הזה, זה משהו שאין לי אפשרות לתקן את הקריירה וללמוד ממנו, אבל אם אני באמת רוצה להישאר בכדורגל ולהיות בתפקיד הבא, השנים האחרונות האלה והצלקות הקטנות האלה, ובאמת ירידת הליגה עם הפועל זה משהו שכן יכול לגרום לי בעתיד להיות איש מקצוע טוב יותר”.
המעברים האלו שעשית בכדורגל. שיחקת בבית”ר, הפועל באר שבע, מכבי תל אביב והפועל תל אביב. המעבר הזה של שחקן שמזוהה עם בית”ר ירושלים, לוקח תארים במכבי תל אביב ועובר להפועל תל אביב. יש באמת איזשהו משקל למעבר כזה? שמעתי כל מיני אמירות של שחקנים שאמרו “בחיים לא נעבור להפועל תל אביב או לסכנין”, ואולי גם בין הפועל למכבי תל אביב. זה באמת אישיו כזה גדול?
”זה אישו. אם היית שואל את דן איינבינדר הצעיר יותר, התמים יותר, אז הוא גם היה אומר לך ‘אני מחובר מאוד למועדון, זה מועדון שגדלתי בו, יש יריבות ספורטיבית, יכול להיות שדבר כזה לא יקרה’. אני חושב שהמזל שלי בתפר הזה היה שהמעבר לא באמת היה חד כי יכול להיות שאנשים לא כל כך זוכרים, אבל אני בעצם פוטרתי מבית”ר אחרי תום מועד ההעברות, ונשארתי כמעט במשך ארבעה חודשים ללא קבוצה, עד הרגע שחתמתי בהפועל תל אביב, והתקופה הזו של החודשים האלה היו חודשים של מורכבות מנטלית מאוד גדולה, ואיזשהו ניתוק רגשות כללי כזה”.
“כשהגעתי להפועל תל אביב, פשוט כמו בן אדם חדש כזה, שיודע שהוא מכוון מטרה ויודע שהוא רוצה להיכנס מהר מאוד לעניינים ולהתחבר גם למועדון וגם לקהל. אני חושב שהמעבר הזה הוא מאוד מאוד קשה, למזלי עשיתי אותו לא בצורה מאוד מאוד חדה. כן זה היה בסוף מבית”ר להפועל, אבל בחודשים האלה שבאמת הייתי ללא קבוצה, אז זה היה לי יותר קל”.
בסוף, הסמל של בית”ר ירושלים, אלי אוחנה הודיע לך, קראת לזה ‘מפוטר’, התעלמו מהחוזה שלך, אני זוכר שחוגג (משה) הוריד הודעה שאתה לא משחק יותר. איך הגיעו איתך למצב הזה?
”זו שאלה טובה. גם היום כשאתה יושב ומנסה לשחזר דברים לאחרים, אתה אומר ‘רגע, זה מועדון שגדלתי בו ושיחקתי בו כל כך הרבה שנים, והייתי קפטן בשתי קדנציות שונות, ובאמת שחקן מוביל, שיש לו קשר טוב עם הקהל. אז נכון שבאותה תקופה החוזה שלי היה אולי גדול ממה שחוגג חשב שכבר מגיע לי, או אני לא יודע איך לקרוא לזה, אבל אני חושב שגם כדי לפתור דברים ולתקן דברים יש דרך ופה יש תקלה בדרך”.
משה חוגג (איציק בלניצקי)“הזכרת את אלי. תחשוב שבסופו של דבר, אני כילד ירושלמי שגדל על אלי אוחנה, אורי מלמיליאן, על סמלים כל כך גדולים, בסוף בערב אחד באמת בהיר ותמים, מקבל טלפון מאלי, והוא אומר לי פשוט ‘אל תגיע מחר’. זה היום שבעצם עזבתי את בית”ר, כשהוא אומר לי לא להגיע מחר לאימון”.
הוא מסביר לך למה? יש לך חוזה. כי מה? כי הבעלים אומר ‘אני לא רוצה את איינבינדר לא משנה מה?
”הוא הסביר שזו ההחלטה של המועדון, זו החלטה של הבעלים. אני חושב שזה היה עניין מאוד מאוד כלכלי. באותו זמן היו גם יוסי בניון וגם רוני לוי בצוות המקצועי שהיו לנו קשרים טובים ודבררו את הסיטואציה אליי באופן מאוד ברור. הבנתי שמשה חוגג פחות רוצה אותי. בתקופה הזו כן ניסינו איכשהו לעזור, לקצץ ולעשות אבל דברים לא הסתדרו. לשנייה הדברים לא הלכו לכיוון שאולי זה יסתדר, לא הצלחנו למצוא פתרון”.
אתה בין השחקנים שחוו לדעתי את הג’ונגל של ליגת העל ללא הפסק, אולי חוץ מהשנתיים במכבי תל אביב, זאת אומרת בבית”ר זה תמיד דרמות, החלפות בעלים ובלגנים, בהפועל תל אביב זה גם לא עזב אותך עם פירוק והולכים לירידת ליגה, וחדרה, שזו קבוצה שנאבקה בתחתית. מאיפה הכוחות להמשיך כל שנה מחדש, כשאתה יודע שאתה בתוך סיטואציה שהיא לא בריאה לשחקן כדורגל?
”נגעת בנקודה שבשנים האחרונות עברה לי הרבה פעמים בראש. כשאתה משחק במכבי תל אביב אתה נמצא באיזושהי קצפת ברורה ודי זוהרת, גם כשאתה לא משחק. כשהגעתי למכבי תל אביב, באיזשהו מקום כשאני מסתכל אחורה אני מרגיש שיכולתי לשחק שם גם עוד חמש-שש שנים בגלל תכונות האופי שלי, בגלל האישיות, בגלל חדר ההלבשה, בגלל זה שאני מאוד מקצוען. פשוט יכולתי להיות במכבי תל אביב, לשחק יותר, לשחק פחות, אבל להיות כאילו איזשהו איש מערכת”.
"במכבי ת"א אתה בקצפת ברורה ודי זוהרת". דן איינבינדר (עמרי שטיין)“באיזשהו מקום לחיות באיזשהו שקט, קצפת כזו כלפי חוץ, ואני מאוד גאה להגיד שאני שיחקתי כל כך הרבה שנים גם בבית”ר ירושלים, וגם בהפועל תל אביב, מועדונים שתמיד יש ציפיות, יש לחץ, יש תקשורת, תמיד הייתי שם קפטן או שחקן מוביל וגם אף פעם לא החסרתי תקופות ארוכות מאוד, תמיד הייתי שחקן הרכב, שחקן שמשחק הרבה דקות, וזה דברים שהם לא קלים, נפשית הם לא קלים, כי הרבה פעמים הציפיות הן גדולות יותר ממה שאתה יכול לתת בתור קבוצה, וזה מגיע למצב שתמיד האוהדים, התקשורת, איזשהו חוסר איזון ואין ספק שאלה דברים שאתה מביא איתך הביתה. אני חושב שלכן, ההתמודדות שאני הייתי צריך להתמודד איתה במהלך רוב הקריירה, היא התמודדות עוד יותר גדולה מאשר לשחק רק במקומות גדולים שמתמודדים על תארים, שזה מאוד מאוד ברור. שם ההתמודדות היא אחרת. גם במכבי תל אביב וגם בהפועל באר שבע הייתה לי התמודדות גדולה. אבל השנים באמת הגדולות בבית”ר ובהפועל זה משהו שהוא מורכב והוא היה מאוד מאוד מאתגר”.
תכניס אותי אבל לתחושה שאתה מדבר עליה, כשאתה נמצא במועדון כמו בית"ר שהוא יקר לך, וכל שנה באה תקווה הזו מחדש שהעונה הדברים יסתדרו ויגיע בעל בית שרוצה, וזה מתפוצץ אחרי 4-5 חודשים. איך אתה מרגיש עם זה כשחקן שגדל ובית"ר וזה הבית שלו, וגם כשחקן בכללי?
“אתה יודע שב-1 ביולי מתחילים האימונים, אחרי שבועיים שלוש יש אימון פתיחה, הציפיות שבית"ר ירושלים תתמודד על תארים. אתה משחק בהפועל תל אביב, אז יש ציפייה שהיא תהיה בצמרת. ברגע כשאתה קצת יותר מנוסה ומבין אתה יכול להעריך ולהבין שזה לא יקרה”.
אבל אתה צריך לשקר כלפי חוץ שזה כן יכול לקרות?
”חד משמעית. אתה מספר שאתה מועדון גדול וכל הקלישאות, הכל טוב ויפה. אבל אין לך לא סגל ולא תנאים, אז אתה לא שם. אין לך את התקציבים כדי להתמודד באמת על אליפות, על תארים. אתה כן יכול לעשות פלייאוף עליון, להגיע לאירופה או לעשות עונות מרגשות. ובאמת זה גם בבית"ר והפועל ת"א, שחוויתי בהם עונות מרגשות. עונה מרגשת בבית"R זו חוויה מאוד עוצמתית. דרך אגב לא פחות מלקחת אליפות במקומות אחרים. ועדיין משהו בחוסר בלאנס הזה יוצר אצלך בנפש, בהתמודדות, זה בא איתך הביתה. זה כל הזמן רשת חברתית ותקשורת. אתה מסתובב ברחוב ומי שפוגש אותך אומר לך: ‘בואנ'ה, למה אתה לא מביא קבלות’".
דן אייבינדר (רדאד ג'בארה)גם נאלצת לדבר על זה כל שבוע כי היית הקפטן. גם בהפועל וגם בבית"ר, מעמידים אותך אחרי הפסדים ומדברים איתך על ציפיות ואכזבות ואתה צריך למצוא את הכוחות לדבר על הדברים האלו.
“אתה מצד אחד צריך לייצג את המועדון בדרך שהוא רוצה, ומצד שני גם יש איזושהי כנות בינך לבין עצמך וגם איזשהו מסר שאתה רוצה להעביר החוצה: "הלו חבר'ה, אנחנו לא שם".
וזה מפחיד להגיד אנחנו לא שם? כשאתה עומד מול המצלמות?
”בטח, ברגע שאתה אומר שאתה לא שם אתה מקטין בעצם את המועדון. היום בית"ר ירושלים והפועל ת"א שבונה את עצמו, אם שחקן יגיד אמירה כזו הוא מקטין בעצם את המועדון. בית"ר או הפועל לא פחות גדולות ממכבי ת"א, מכבי חיפה או הפועל ב"ש. לא מבחינת קהל, סיקור או היסטוריה. בשטח אנחנו יודעים שגם השנה מכבי ת"א תתמודד על אליפות עד הסוף, וגם הפועל ב"ש, ואולי גם מכבי חיפה.
ובית"ר לא בונה קבוצה? היו ששת אלפים אוהדים באימון פתיחה. יש אלמוג כהן, יש ברק יצחקי, בונים סגל עם עמר אצילי ירדן שועה ועוד.
”אני חושב שעונה שעברה בית"ר עשתה סיבוב ראשון מדהים”.
שחקני בית"ר ירושלים (עמרי שטיין)אבל זה נגמר בערך 27 נקודות ממקום ראשון.
“אם אני לא טועה בסוף הסיבוב הם היו מקום ראשון שני”.
הרגע שבו משחק של מכבי ת"א וחיפה מתפוצץ בסמי עופר, בית"ר נמצאת מעל שתיהן.
“שזה מדהים. אני חושב שזה צריך להחמיא לברק יצחקי, אלמוג כהן וברק אברמוב שמשריש דרך אחרת שם. בסופו של דבר ברמת התקציב ועומק הסגל זה מאוד קשה. כמובן ציינת שיש היום בבית"ר שחקנים שהם הכי טובים בליגה. אין היום בכל קבוצה אצילי ושועה, זה שובר שוויון”.
ולכן אי אפשר שלא לדבר במונחי צמרת. גם אם יודעים שלמכבי ת"א התקציב הוא פי 2 וחצי או שלוש. ולמרות זאת לא שמענו את אברמוב אומר את זה כשהוא ישב כאן. הם מפחדים להציב איזשהו רף, ולצד אצילי ושועה יש בקבוצה גם הרבה בעיות שעוד לא טופלו. חסר מגן ימני, אתה לא יודע אם המגן השמאלי יהיה טוב. מצד שני יש ירין לוי, דור מיכה ואצילי. אתה מאמין שאפשר לעשות משהו.
”ברמת הפוטנציאל לפחות ארבע או חמישה שחקני נבחרת נמצאים שם. גם אם לא כרגע אז יש חלק שדופקים על הדלת וזה לא משהו שקורה כל יום. תוסיף לזה זרים טובים וקהל דוחף שמגיע למשחקים, אז אין סיבה שלא, אבל בסוף בשנים האחרונות זה לא קורה”.
ברק אברמוב (רדאד ג'בארה)בית"ר בשנים האחרונות נהנית מגביע פעם ב-14 שנה ולא לקחה תואר. דיברת על אוהדים. טדי מלא, טרנר מלא, סמי עופר מלא ובלומפילד מלא. מה הכי מטורף?
”קודם כל במכבי ת"א זכיתי לשחק בבלומפילד הישן, שהוא שונה מהחדש. בלומפילד הישן היה פשוט חוויה מדהימה. אני חושב שבמדי הפועל ת"א לצערי לא יצא לי יותר מדי בלומפילד מלא, אני חושב שטדי מלא זה אנרגיה אחרת. ווייב אחר. יכול להיות גם בגלל כמות השנים האלה בלי תואר או משהו ממשי. אבל כאילו לכל אצטדיון יש את ייחודיות שלו. בבלומפילד הישן במכבי ידענו שאין מצב שאנחנו מפסידים. דרך אגב גם טרנר זה היה באמת ‘אמאל'ה’. הרגשת שזה מבצר שקבוצות מתקשות להגיע לשחק בו”.
“בלומפילד היה פחות תחושת מבצר אלא יותר הרגשנו בנוח. אני חושב שאם לקחנו את זה לשם לעניין המכביזם, אז מכבי ת"א זו הקבוצה היחידה שהמועדון עצמו יכול להביא לך נקודות כאלו על הדרך, גם כשהקבוצה לא מספיק טובה אתה מרגיש שיש משהו במועדון שמביא נקודות. איזו שהיא תחושה שגם ברגעים לא טובים ותקופה לא טובה, הרוח תביא לך את הנקודות”.
התפאורה של אוהדי מכבי תל אביב (אופיר מגדל)המעבר למכבי הפתיע אותך בזמנו כשהגיע טלפון מג'ורדי?
“כן, כי ברגע שאתה נמצא בקריית שמונה, אותה הכי טוב שאתה יכול שם ומשתפר ועושה, מקבל פידבקים ועניין מבחוץ, אתה עדיין בק"ש. באותה תקופה אלו היו השנים הראשונות של מכבי וג'ורדי, זה היה ביג. זה היה חד משמעית מפתיע”.
באת לקבוצה שהיא אלופה, החליפה מאמן. הגיע פאולו סוזה.
“אלופה, עם מאמן חדש ושני קשרים בשיא הקריירה שלהם - אלברמן וראדי. ותוסיף לזה שאחרי כמה שבועות מאז שהגעתי נוחת השחקן היחידי שהיה הרכש היחיד של המאמן עצמו - מיטרוביץ'”.
אבל שיחקת.
”לא שיחקתי בטון הזה. סיימתי את העונה עם מספר הדקות הכי גבוה מבין הקשרים”.
אז שיחקת (צוחק). הייתה תקופה שפחות שיחקת ומשהו השתנה תוך כדי.
”משהו השתנה במחזור השלישי. אני יכול להגיד שאז זה היה המשחק הראשון שפתחתי בהרכב, לפני זה נכנס לפאולו ואמרתי לו שאני שמח לבוא למכבי ושזה אתגר ותחרות, אבל אני מבקש: אני לא רוצה לפגוע בהתקדמות שלי בשלב הזה של הקריירה. הוא אמר לי: ‘תהיה רגוע, אני רוצה אותך פה ואתה תקבל את הצ'אנס, אני לא יודע מתי, אבל ברגע שתקבל אותו, זה כבר תלוי בך ומסיר אחריות ממני’. מאותו יום לא נכנסתי אליו לחדר חוץ מפעם אחת שיצאתי מאימון בוכה אחרי הרבה צעקות ממנו. אבל באמת שזו הייתה חוויה מדהימה וכיף גדול”.
פאולו סוזה (רויטרס)האם הוא המאמן הכי טוב שאימן אותך?
”By far. ואני מבטיח שלא רק אותי”.
זה קטע, כי הקשרים, וגם ערן מן הסתם, אומרים כל הזמן פאולו, אבל שחקני הגנה אומרים שפאקו.
”וואו. גם פאקו היה מאמן טוב ועשה עונה גדולה. אני מניח שגם איביץ' שלא התאמנתי אצלו מדובר כמאמן טוב, ובדרך גם היה פטר בוס. בסוף פאולו היה מיוחד, זה לא יעזור. אני חושב שבסוף עונה אחרי זה פאקו עשה טרבל, ואחרי זה מכבי הגיעה לאלופות ואיביץ' וכו'. אבל משהו בעונה עם פאולו, היא עונה מיוחדת והוא איש מיוחד. אנחנו מדברים על בחור מאוד מאוד כריזמטי, ברמה שאתה נכנס לחדר אוכל ואתה שם את הלחם בצנים, מסתכל עליו וזה כריזמה נוטפת, וזה באימון עצמו. הוא מקצוען מאוד גדול ובן אדם עם יצירתיות וההכנה למשחק הייתה כל כך מודרנית ושונה”.
מה למדת ממנו ברמת הכדורגל? הוא היה קשר אגדי.
“א' - למדתי ממנו הרבה דברים לא רק ברמת השחקן, אלא גם ברמת המאמן שאני אהיה. הרבה דברים בעונה הזאת אני זוכר ולקחתי איתי. אני חושב שעשיתי שתי עונות במכבי שאחת מהן הייתה משמעותית וטובה. אבל רק כשעזבתי הפכתי להיות שחקן שלם. הפכתי להיות שחקן שיודע מה הוא רוצה מעצמו ומה היכולות שלו, ואולי גם האמנתי בעצמי עד הסוף רק כשעזבתי, ופאולו הייתה תרומה משמעותית בעניין”.
"למדתי ממנו דברים על המאמן שאני אהיה". פאולו סוזה (עמרי שטיין)אז אתה מוכן לשאלה קשה?
”תמיד”.
מהזיכרון שלי, במכבי ת"א בעונה של פאולו היית אייבינדר היצירתי, שנותן פסים ששמים את החלוץ מול השוער, ועושה בנגיעה דברים כאילו זה קליל. ואתה אומר שדווקא אחרי פאולו הפכת להיות שחקן שלם. יחד עם זאת, התדמית שלך בשנים האחרונות היא של דן אייבינדר הפרובוקטור, שעושה הצגות ומשתולל בכל נפילה על הדשא. אז איפה הפער בין הפרובוקציה לבין היצירתיות?
”אז נפריד. אני עזבתי קודם כל את מכבי ת"א בסביבות גיל 25, והיו לי בשנים האלו את השנתיים שלוש הטובות ביותר בקריירה. שנתיים בבית"ר ועוד שנה בב"ש. במכבי ת"א לא כבשתי, שיחקתי בעמדה קצת יותר אחורית. מכבי מצד אחד הייתי באמת יותר יצירתי וניהלתי את המשחק אבל גם הייתי מאוד טקטי וממושמע טקטי. אני חושב שרק כשעזבתי הרשתי לעצמי יותר להשתחרר ולהיפתח. בשנים האלו הייתי ה-8 הקלאסי שמצטרף, מבשל, עושה הגנה, שעושה הצגות ותאטרליות ורב עם השופטים.
“יכול להיות שבשנים האחרונות, בגלל שבסיטואציות מסוימות ובסיטואציות של קבוצות מסוימות, כמו בהפועל ת"א שהגעתי אליה לעונת הישרדות. כל העונות בהפועל חוץ מאחת שהגענו לפלייאוף עליון, היו עונות הישרדות. בתור קפטן ושחקן שיש לו אולי 15 שחקנים מאחוריו שכולם בני 20, תמיד הרגשתי זה שאמור לדבר עם השופטים ורב איתם, ולפעמים עושה פרובוקציות ולפעמים קצת רב כדי להוציא את היריב מהאיזון המנטלי. אני לא רואה בזה משהו רע. אולי אתה כיריב שלי מחר בבוקר תשנא אותי, אבל הבעל בית שלי יאהב אותי, וקהל יאהב אותי, והחברים שלי יעריצו אותי, ואני חושב שזה מה שהנחה אותי לאורך כל הקריירה”.
דן איינבינדר בפעולה (אופיר מגדל)חזרה לטדי כשחקן הפועל ת"א, זו חוויה לא נעימה נכון?
“לא נעימה”.
וזה קורה גם לאריאל הרוש ועידן ורד. זה משהו באוהדים של בית"ר והקנאות שלהם, או כל מי שעבר בהפועל זה קו אדום, ואני לא רוצה להגיד שאתה נמחק מהזיכרונות הטובים שהשארת אצלם, אבל אתה עולה לדשא ומרגיש ששכחו מי זה דן אייבינדר?
”אני לא חושב ששוכחים כל כך מהר. לפעמים רוצים לשכוח ולוחצים על איזה שהוא כפתור ואמרים "עכשיו אני לא אוהב אותו ושכוח מה שהוא עשה" אבל בזיכרון נשארים עוד הרבה דברים וחוויות טובות שאני נתתי לאוהדים והם העניקו לי. אין ספק שהחוויה של לחזור לטדי ושרים בגנותך, אתה מקבל קללות ועבירה עוינת זה מצד אחד לא נעים, אבל מצד שני אחרי זה כשאתה עובר את זה, ומעכל את ה"לא נעים הזה", אתה אומר לעצמך שכנראה עשית משהו טוב כשלאוהדים יש זיכרון גדול ממך, ואולי הם גם נפגעו והתאכזבו ממני. זה בסדר ולגיטימי.
“אין לי כעס על אוהדי בית"ר שכרגע פחות אוהבים אותי או קיללו אותי במשחקים נגד הפועל. בסוף יש איזו יריבות ספורטיבית שאי אפשר לברוח ממנה. אף פעם לא ניסיתי לברוח ממנה ותמיד ניסיתי לכבד. אני אהיה זהיר, אבל להערכתי כ-90 אחוז מהמשחקים ששיחקתי בהפועל ת"א והגענו לטדי, אז ניצחנו. אף גול לא הלכתי לחגוג. הייתי שמח בשביל הקהל ,החברים והמאמן, ומי שכבש. אבל הרגשתי שזה הזמן שלי להיות יותר מאופק כדי לתת את הכבוד. לא דיברתי אף פעם בגנות הקהל או המועדון. אני אוהב את כולם ושלם עם זה שגדלתי שם ועשיתי כמעט תשע עונות בבית"ר ירושלים, וזה לא קורה לכל שחקן. אני גאה גם בזה שאני לא נכנס למלחמה הזאת ומודה על הזכות להיות בשני המועדונים האלו”.
אוהדי בית"ר ירושלים (עמרי שטיין)אתה אמרת שאתה רוצה לעסוק בכדורגל. אתה עצמך יכול להשתלב אולי בבית"ר ירושלים באיזשהו תפקיד מקצועי?
”זה רק ימים יגידו”.
אבל אני מדבר מבחינת רצון. גדלת במועדון, אתה איש כדורגל ומוערך מאוד.
”ברגע הראשון שעליתי לבוגרים והתחלתי לשחק כדורגל הייתה לי שאיפה להיות בכל המקומות הכי טובים שיש. ביום שאני אתחיל לאמן ולעבוד כאיש צוות מקצועי, אין ספק שארצה להיות בכל המקומות האלו - בית"ר ירושלים, הפועל ת"א - להיות במועדונים האלו זו זכות גדולה”.
איך אתה מסכם את הקריירה שלך בבית”ר?
”מצד אחד, מאוד הגשמתי את עצמי, הפכתי לשחקן דומיננטי, קפטן, כזה שמעריצים אותו, כזה שרוצים שיהיה בכל אירוע קהילתי ונותן את עצמו, מחובר למועדון ולקהל, מצד שני זה מבאס כי חוץ מגביע הטוטו וגביע המדינה, לא חוויתי עם בית”ר משהו גדול, ואתה רוצה לחוות את האליפות והרגעים שנצרבים בזיכרון. אלה דברים שלא תלויים רק בך, אבל ידעתי למקסם הופעות, ולהיות קפטן, להגיע לנבחרת ולכבוש בנבחרת כשאני שחקן בית”ר שזה לא קרה עד ששועה כבש. יש הרבה דברים קטנים מיוחדים, עשיתי עם בית”ר שלב אירופי שהוא היה הישג הכי גדול של בית”ר, נגענו מכניסה לשלב בתים וזה לא היה קל, זה מדהים. היו גם הרבה דברים פחות טובים כמו לכל שחקן”.
דן איינבינדר בבית"ר (אחמד מוררה)כשאתה הולך ופוגש אוהדי בית”ר, מה הם אומרים לך?
”זה תמיד מתחלק, אלה שמאוכזבים ועדיין פגועים ולא מסכימים שעברתי להפועל, יש גם את ששולחים הודעות טובות, חלק שולחים לא טובות, אני לא יודע באיזה יחס זה, אבל זה משהו שקשה לי. כשהחלטתי לפרוש ידעתי איך אני רוצה לפרוש ואיך אני רוצה שיהיה הסרטון שלי, מי שמסתכל על הסרטון רואה שנגעתי בכל מקומות, מילד שהתחיל לשחק בבית”ר בגיל 8, שנהיה קפטן בכל מועדון, קריית שמונה ועד ב”ש ומכבי, אפילו חדרה נכנסה לשם”.
בסוף יצא לך לתבוע את בית”ר וזכית בזה, לא חושב שאת האוהדים זה מעניין, אבל אתה מרגיש שהסיפור שלך של המעבר להפועל לא סופר כמו שצריך, אולי שנדחקת החוצה ולא היה לך מקום בבית”ר והיית חייב לחפש עבודה, אתה יודע הם סיפרו את זה אחרת.
”כשאני עזבתי את בית”ר בפעם הראשונה לק”ש, אז קורנפיין ניהל את המועדון ולא היה כסף, סיימתי עונה טובה והייתי השחקן היחיד שהיה לו ביקוש. קורנפיין בא ואמר לי שיש הצעה מק”ש ואמר לי שהוא לא יכול להחתים אותי על חוזה אחר, ובכסף שק”ש מביאה אני מחתים ארבעה שחקנים חדשים, זה לא מעניין כמה רוצים שתישאר, אתה לא נשאר, אני מוכר אותך ואני מנסה למקסם עם ק”ש את המחיר שלך, הוא היה חד וברור”.
“אז כשעזבתי אמרו שעזבתי למכבי ת”א שנה אחרי בגלל הכסף, אבל לא, אני עזבתי קודם לק”ש ואז משם למכבי, אז גם הסיפור הזה לא הכי ברור, אבל במשך ארבעה חודשים עד שהייתי בהפועל, נחתכתי, חתכו לי את החוזה, ושום דבר שעשיתי לא קרה, באתי לקראת, רציתי לקצץ ואמרתי אפילו שאשאר עד ינואר בלי לשחק ושבינואר אעבור לקבוצה שבאמת רוצה אותי, הייתי הכי בסדר כדי שהדברים יסתדרו וזה לא קרה, זה לא תודרך החוצה נכון כי היה מישהו שהיה לו חשוב לתדרך את זה אחרת, כי הוא היה בסיטואציה שכולם יודעים שהקהל יגרום לו ללכת לבד, אז הכל זה עניין של תדרוך”.
"חתכו לי את החוזה, הייתי הכי בסדר". דן איינבינדר (רדאד ג'בארה)היית בבית”ר, מכבי, הפועל, ב”ש, חסר לי קבוצה באירופה, איך זה לא קרה?
”היו לי 2 תחנות בקריירה שזה יכול היה לקרות והתחנה המאוד רצינית הייתה כשסיימתי את החוזה שלי בבית”ר, עברתי לשחקן חופשי וההצעות מחו”ל היו קבוצות לא כאלו מעניינות, מקומות לא מעניינים ומבחינה כספית לא שם, מצאתי את עצמי בגיל 28 שאולי זה החוזה הגדול האחרון שלי בקריירה, לא יודע מה יהיה הלאה, מכבי חיפה וב”ש משני צדדים, הייתה מלחמה בין שני המועדונים שרצו אותי, הרגשתי לא שלם כדי לצאת. אבי נמני הסוכן שלי כל הקריירה, באותה עונה התקשרו אליי שני סוכנים אחרים ואמרו לי לחתום איתם ושיוציאו אותי ואחרי עונה יחזירו וימקסמו את המחיר, אבל זה לא עניין אותי, רציתי לשחק בחו”ל והייתה שאיפה, אבל רציתי למקום שיהיה לי להתקדם הלאה, לא היו מקומות מעניינים והעדפתי לשחק בקבוצות הישראליות פה שמתחרות באירופה עם שכר גבוה מאוד וככה זה התפספס”.
יש לך פספוס פה בארץ שאתה מתחרט עליו?
”שילדות שלי לא ראו אותי משחק. הפכתי לאבא בגיל יותר מבוגר, בעונה האחרונה אחת השאיפות ששאלו למה להמשיך לשחק זה כי קיוויתי שהגדולה שלי תראה אותי משחק אבל החלטתי אחרת, כי הרגשתי שזה לא מגיע לה ולי באצטדיונים פחות טובים ופחות מלאים, זה צובט אותי אבל מבחינה מקצועית, חלמנו תמיד בקטן וכל פעם שברתי תקרה והופך לשחקן מכבי, קפטן בית”ר, ואז שחקן נבחרת לגיטימי, אני שם, אלה דברים שבסוף אתה מסתכל אחורה ואומר שעשית משהו”.
לגבי מכבי תל אביב, בחרת לעזוב את המועדון בעונה שהוא עושה צ’מפיונס.
”לא בדיוק בחרתי”.
יוקאנוביץ’ הראה לך את הדרך החוצה ולא רצה אותך, ועדיין מה שאני מכיר במכבי שאם היית מבקש להישאר אז היו רוצים להשאיר אותך.
”העונה השנייה שלי במכבי הייתה מורכבת, חזרתי מפציעה עם לפעמים לשחק ולפעמים לא, הרגשתי קשה עם זה ושרציתי לשחק ולהוביל, פחדתי מזה אולי וזה התנגש עם ליגת האלופות, אבל אני לא מצטער, עזבתי את מכבי והיא לא זכתה באליפות כמה שנים, זה היה מפתיע, אני הגעתי לבית”ר שזה משהו שרציתי, וזה השנים שהפכתי לאיינבינדר השלם, שכובש, אנרגטי, מנהיג, מוביל, יודע מה הקבוצה צריכה, המאמנים סומכים עליו ונותנים לו קרדיט ומקום. בסוף, זה עשה לי טוב, וכמו שאמרתי, אם הייתי ממשיך במכבי אז הייתי ממשיך לכמה שנים של שחקן סגל שמתמודד על הרכב לפעמים ופתאום ספסל, והיו שחקנים כאלה ואני לא רציתי להיות כזה”.
סלבישה יוקאנוביץ' (רדאד ג'בארה)מאמן בית”ר הנוכחי היה כזה.
”הוא היה שחקן מיוחד והיה גדול וטוב יותר ממני, היו לו שנים של פציעות ועבר דברים מורכבים, לא משווה בנינו. אני הרגשתי שאני לא יכול, רוצה להוביל ולהיות קפטן, רוצה להיות מאוד חשוב ולהרגיש ככה. בעונה הראשונה ששיחקתי הרבה והייתי משמעותי, עדיין היו קודקודים לפניי שהיו משמעותיים יותר וזו אולי הייתה הדרך הנכונה להגשים את עצמי”.
מה הפער בין חדר הלבשה של מכבי לעומת חדרי הלבשה אחרים?
”אני חושב שזה משהו בהרגשה, לא יודע להסביר, אבל באותה תקופה זה הרגיש משחקי בית שאנחנו באים כל כך רוצים ומרוכזים, מאומנים והכל טוב ויפה, ובאים באנרגיה פחותה ואחרת ועדיין טובים יותר מהיריבה, יש משהו בהתנהלות של מכבי כמועדון בשנים שאני הייתי, התנהלות מדהימה. גם בזמנים שהיו לי חילוקי דעות עם ג’ורדי קרויף, הייתה לי הערכה אליו עדיין. ההערכה שלו כלפיי הייתה אחרי שעזבתי לדעתי, הוא פרגן לי תמיד והיה איתי בקשר, דאג לזה. משהו בהתנהלות הייתה ברמה אחת מעל כולם”.
בוא נדבר על משהו אקטואלי. דן איינבינדר, בעולם של 8 זרים, אתה מצליח לעשות את הקריירה שעשית?
”אני רוצה לעשות שכן ולהאמין שכן, אבל יכול להיות שלא”.
"היו חילוקי דעות". קרויף (רויטרס)זה יפגע בשחקנים ויפריע? קח שחקן מהנוער כמו איינבינדר, מגיע לכל התחנות אם יש 8 זרים?
”לא בטוח, ולא כי אני רוצה להקטין או להגדיל את עצמי. בסוף יש נתון סטטיסטי שאומר שאם יהיו פה 8 זרים זה 75 אחוז הרכב, לא מביאים זרים כדי שיהיו בספסל, זה יכול להפריע, כמובן שזה יכול לתרום גם לקבוצות ולאירופה. אם הולכים לרפורמה, צריך משהו מסודר, משהו שהישראלים יותר יבינו, זה נעשה בצורה לא נכונה לדעתי, בטיימינג לא נכון, הקפיצה מ-6 ל-8 היא גדולה, יכול להגדיל ל-7, צריך בהדרגתיות, לא קיצוניות, אז אם כבר עושים את זה אז בליגה השנייה בלי זרים, כדי שמי שלא מוצא את עצמו בליגת העל יהיה לו הרבה מקום בליגה הלאומית, יש דברים לעשות, אבל זה לא מבטיח לאף אחד כלום, אנחנו רואים שהרבה קבוצות לא מצליחות עם זרים”.
“ראינו את ב”ש עכשיו מודחת מאירופה, כשאחד הזרים אומנם מהטובים במגרש ובשנה שעברה, קיבל אדום ואם לא האדום אז הם עולים, והשחקן זר השני הכי טוב שלהם החטיא פנדל, אז אין פה גרנטי לכלום. יודעים שמכבי לקחה אליפות שנה שעברה והשחקנים הדומיננטים היו ישראלים, כמו פרץ, זהבי, דוידה שהיה פנטסטי, קניקובסקי, ולא ראיתי שנה שעברה זרים מפוצצים, פטאצ’י נכנס טוב ועשה דברים וואו, וחוץ מזה? סטואיץ’? אז נזכיר שניים שלושה שהיו מיוחדים, לעומת כל השאר הישראלים שהזכרתי, רוי רביבו ותורג’מן”.
ניקח את זה מהזווית ההפוכה, אלה שתמכו, אם שחקן כמו איינבינדר שבגיל 21 מבין שבבית”ר הוא לא יכול לשחק, אז הוא ייקח הצעה אחרת מחו”ל וייצא מוקדם יותר לחו”ל ודרך זה שחקן ישראלי ישתפר.
”כמה שחקנים ישראלים יש לנו שיוצאים לזה? יש שחקנים שיוצאים למקומות שאין שם שלמות ובסוף חוזרים, מי יוצא ובאמת ממשיך? מי בונה קריירה של מדרגות, סולומון הגיע לשחטאר ועכשיו פרמייר ליג, הוא מיוחד, אבל כמה יש שיוצאים לפולנית וכו’ ולא מתקדמים? למה לא להתמודד בקבוצות הטובות בארץ. שמעתי על עניין כלכלי גם”.
מנור סולומון (IMAGO)אלונה ברקת אמרה שעל כל שחקן ישראלי טוב יש חמש שרבות עליו וגם אם הוא שווה בשכר 200 אלף הוא נהיה 500-600.
”אז יכול להיות, מדברים על הקבוצות הגדולות ואין הרבה במובילים שאפשר לרכוש, אבל מה עם שאר הליגה? שמרוויחים סכומים פחות קטנים ולוחצים אותם בכסף, יש להם בעיות בתשלומי שכר וכו’? התמונה רחבה ובגלל שהדברים לא נעשים מספיק טוב ומתוכננים יותר רחב, כי כשאני קורא את הרפורמה אני רואה דברים שלפעמים לא כל אחד יודע ומבין מה הם אומרים, וזה הכשל הראשון”.
איך אתה מסביר את זה שהארגון הלך וחתם לחמש שנים? לא תגיד זה משהו לשנה שנתיים.
”מבחינתי מישאלוף עזר לי אישית מאוד, אחרי הפיטורים מבית”ר ויש לו המון תשוקה ורצון, הוא נקי ורוצה לעזור לשחקן הישראלי, לא יודע איפה הדברים נתקעים, בקטע הזה אני איתו חד משמעית”.
דיברת על מכבי. משיחות שערכת עם זהבי, תספר לנו מתי הוא יודיע על פרישה ואם יודיע?
”לא ערכתי איתו שיחות, אבל אם לא במכבי ולא בבית”ר, אז… כן שיחקתי איתו ואני לא רואה שבגיל הזה יהיה לו עוד אתגר שיעניין אותו, ואם יהיה זה MLS עם קבוצה טובה במקום טוב ובמדינה טובה, אז זה אתגר אחרון שסבבה, אבל אם לא אז לא רואה דרך אחת מלפרוש אחרי פלייאוף כזה, אליפות ופרידה”.
ערן זהבי (ראובן שוורץ)השחקן הכי גדול ששיחקת איתו?
”בניון הכי גדול וערן מצטרף אין ספק, אם אני מסתכל אחורה על המקומות שיוסי היה, זה מקומות מטורפים ואתה רואה שהיום גם מנור שהוא מיוחד, יש לו קושי והוא חווה פציעה, ולהגיע למקומות של יוסי זה היסטרי”.
ממה הכי קשה לך להיפרד שאתה מסתכל על הקריירה והכדורגל?
”אני החלטתי לפרוש מתי ש-90 אחוז מהקבוצות במחנה אימונים, כי לדעת שאתה לא חווה מחנה אימונים זה קשה. בסוף המשחקים, הגולים, והרגעים הגדולים והתארים, בסוף הרגעים הקטנים זה מחנה האימונים, נסיעות באוטובוסים, בישיבות בחדר הלבשה, לפני משחק ואחרי משחק, הדברים הקטנים אלו הדברים שיהיו קשה למלא את החלל הזה, נצטרך לעבוד קשה מעכשיו”.
מה הרגע הכי גדול שלך שלא תשכח לעולם?
”אני חושב או הרגע שאני ואנדרס אינייסטה גוף לגוף, זה שחקן שהערצתי, או גול בנבחרת ישראל, שני הזיכרונות זה בנבחרת, זה משהו אחר. אתה תמיד שואף להיות שחקן נבחרת וזה יותר מיוחד מכל דבר אחר, יש ייחודיות והרגשה שונה”.
אנדרס אינייסטה (רויטרס)כשחקן הגעת לכל הקבוצות הגדולות חוץ מאחד, גם כמאמן אתה מאמין שתצליח להגיע לכל הקבוצות הגדולות?
”אם הדרך שהיא תהיה דרך של למידה, עבודה, רצון לעשות הרבה דברים שאני מוכן ובשל, אם אני לא ארגיש שאני יכול לעשות כמו שהייתי שחקן, אז זה לא משהו שאני ארצה לעשות”.
רק לסיום, רגל שמאל יש לך? למה אתה משחק עם הפאלש?
”יש לי יש לי. כמה שחקנים משחקים עם הפאלש? כמה כובשים ומבשלים? אבל אף אחד לא פרגן לי על הפאלש”.
יש לך בישול עם הפאלש מ-40 מטר לדור מיכה נגד ק”ש.
”כן כן. אתה רואה את לאמין ימאל עם הפאלש היום וכולם מתלהבים, אני גם פה הלו”.
חשבת לבעוט פנדל עם הפאלש?
”לא לא”.
אני מאחל לך המון הצלחה, הכדורגל רק ירוויח שתהיה חלק מהכדורגל הישראלי, תודה שהתארחת אצלנו. אולי תרצה לפרשן ליגה ספרדית, אולי תקשורת.
”זה משהו שמעניין ומשהו שיכול להוסיף ללמידה של הדרך, לא פוסל את זה”.