מדינת ישראל השיבה אליה משבי החמאס את 20 החטופים החיים, שהיו עד יום שני במשך שנתיים בגיהנום בעזה. לצד זאת, ישנם עדיין חטופים חללים שיש להחזיר מהרצועה במסגרת הפסקת האש, כאשר חשוב לזכור גם את אלה שנפלו לאורך המלחמה כולה וזה בדיוק מה שעושה מכבי חיפה.
הירוקים ערכו היום טקס הנצחה וזיכרון לזכר הנופלים והנרצחים במלחמת חרבות ברזל, בהשתתפות המשפחות השכולות, הנהלת המועדון מהכרמל והקבוצה הבוגרת: “בשביל כל האחים והאחיות שכבר לא איתנו יחד”, רשמו על האירוע המכובד בצד הירוק.
כולנו התרגשנו משובם של החטופים, בניהם מתן אנגרסט, אוהדי מכבי חיפה. מתן שנחטף באכזריות מהטנק שלו ב-7.10, חזר ארצה והתעטף בצעיף של קבוצתו הירוקה והאהובה. כאמור, אותה התרגשות מלווה גם בזיכרון לאומי על כל מי שאיבדנו, כמו אוהדת אחרת של הקבוצה, ענבר הימן ז”ל, שעדיין בשבי חמאס. אירוע ההנצחה של מכבי חיפה הועבר בשידור חי כאן באתר ONE.
איציק עובדיה: מחכים לגיא ומתן בסמי עופראיציק עובדיה, מנכ”ל המועדון, פתח: “אנו ממשיכים את הדרך שכל אחד ואחת מהם היו רוצים שנמשיך. מכבי חיפה זה לא רק מועדון כדורגל, זו משפחה שבוכה יחד וגם קמה יחד. מחושך לאור ומכאב לתקווה. בימים אלו, שחלק מהחטופים סוף סוף חוזרים הביתה, אנו מתמלאים תקווה, אך יודעים שדרכנו לא הושלמה. לא ננוח עד שכולם יחזרו הביתה. זו חובתו כעם, כקהילה וכמשפחה ירוקה”.
עובדיה הפנה את הקהל במקום לעמוד ולמחוא כפיים לזכר הנופלים והנרצחים מול יציע השכול, שמלא בצעיפים עם השמות של היקרים שהמדינה איבדה. אחרי הרגע המצמרר, הוצג סרטון מרגש עם תמונות וסרטונים של אוהדי מכבי חיפה שנפלו.
אירוע הזיכרון של מכבי חיפה (פרטי)רישל צרפתי, אימו של אופיר צרפתי, אוהד מכבי חיפה שנרצח בעזה אחרי שנחטף מפסטיבל הנובה: “שמחתי שהוא יצא למסיבה לחגוג. לפני זה, ישבנו לאכול במסעדה והיה לנו מאוד כיף. במסיבה, הרכב שעלה עליו אופיר נתקל בחוליית מחבלים. עוד לפני כן, הוא תופס פיקוד באזור המסיבה ומנווט את חבריו למסתור, עושה הכל כדי להציל את עצמו במשך ארבע שעות. הוא ניסה להרגיע אותי, אבל אמרתי לו שהוא זה שנמצא בתוך התופת. אופיר דאג קודם לחברה שלו שובל, שהיא תעלה לרכב חילוץ. הוא אמר שיעלה על הרכב הבא, אבל גם אחר כך הוא דאג שאחרים יעלו כשהמקום שורץ מחבלים. ברגע המסוכן הזה הוא ראה אחרים ולא את עצמו”.
“השיחה של כל האירוע הזה מוקלטת. הוא ביקש מרומי חברתו שדיברה עם אמא שלה, ‘לחייג לאמא שלי’. היא ידעה לעדכן אותי על הפציעה, לא ידענו אז על המילה חטוף, אבל 18 ימים היינו בחוסר ידיעה מוחלטת. רק אחרי 18 ימים המדינה משנה לנו סטטוס ואופיר הופך להיות מנעדר לחטוף. כשקיבלנו את הבשורה הקשה על מותו, היינו עם מכבי חיפה בבודפשט וזו הייתה הבריחה שלנו. הבשורה תפסה אותי עם מכבי חיפה, והייתם סופר רגישים ומכילים ועוטפים. כל כך עטפתם אותנו וזו הייתה פעם ראשונה בחודשיים האלה שיצאנו שנייה הצידה מהמאבק. בכיתי את החיים, לא בכיתי ב-7.10 כמו אותו ערב”, הוסיפה רישל.
נרות הזיכרון (עמרי שטיין)עוד מרישל: “השיחה של כל האירוע הזה מוקלטת. הוא ביקש מרומי חברתו שדיברה עם אמא שלה, ‘לחייג לאמא שלי’. היא ידעה לעדכן אותי על הפציעה, לא ידענו אז על המילה חטוף, אבל 18 ימים היינו בחוסר ידיעה מוחלטת. רק אחרי 18 ימים המדינה משנה לנו סטטוס ואופיר הופך להיות מנעדר לחטוף. כשקיבלנו את הבשורה הקשה על מותו, היינו עם מכבי חיפה בבודפשט וזו הייתה הבריחה שלנו. הבשורה תפסה אותי עם מכבי חיפה, והייתם סופר רגישים ומכילים ועוטפים. כל כך עטפתם אותנו וזו הייתה פעם ראשונה בחודשיים האלה שיצאנו שנייה הצידה מהמאבק. בכיתי את החיים, לא בכיתי ב-7.10 כמו אותו ערב. השגריר אמר לי בצורה חדה, אופיר נרצח בשבי והגופה שלו חולצה במבצע צבאי, אני וחנן קפאנו במקום ולא הצלחנו לדבר”.
רישל המשיכה: “השחקנים של מכבי חיפה קמו מוקדם רק כדי ללוות אותנו מהמעלית לרכב של השגריר. אני לא אשכח את התמונה המחבקת הזו. כשהגענו לשדה, לא היה אפשר לחזור הביתה. וידעתי שכשאני חוזרת, אני חוזרת ישר להלוויה ולהיפרד מאופיר. התחלתי בשעות האלה לכתוב הספד בשדה התעופה, ואמרתי לעצמי ‘איך נפרדים מילד? מה כותבים?’”.
רישל צרפתי (עמרי שטיין)
דולב חזיזה בעיניים דומעות (עמרי שטיין)רישל סיכמה: “אני מאחל שנצליח לצמוח ולגדול מתוך כל השבר הזה, להכניס כאן זרעים של שמחה ואופטימיות. אני חפצת חיים ודבקה בחיים, ואני לא מתכוונת רק לנשום, אלא לראות את החיים ולהתעסק גם בתקומה ולא רק במוות ובמה שאין. לי יש מלאך פרטי משלי והוא נותן לי את הכוחות ומאיר לי את הדרך”.
עובדיה על נופל אחר אוהד המועדון, על סלמאן חבקה ז”ל, שנפל בקרב ברצועת עזה: “הפרופיל הכי מתאים למכבי חיפה. מצד אחד מנוי ביציע, מצד שני מפקד גדוד בשריון ולהתרגש כמו ילד מכל דבר קטן שהשחקנים עושים. הקשר איתו התחיל לפני זה, עד אותו יום ארור, נכנסה ליטל עם עיניים בוכות ואמרה לי – הוא לא איתנו. גיליתי משפחה מופלאה שאני מאוד מקווה שדרך המורשת של סלמאן, היא תצליח להגשים חלק מהרצונות שלו והחלומות שלו. אנחנו כמובן, מכבי חיפה, עם כל המשפחות של 114 הנופלים והנרצחים, נמצאים שם כל הזמן ולא שוכחים לרגע”.
איציק עובדיה (עמרי שטיין)אביו של סלמאן חבקה ז”ל, עימאד: “תודה למכבי חיפה על החיבוק. מצד אחד לא ציפינו, מצד שני זה היה צפוי. אני מקווה שכל החללים יחזרו לקבורה בישראל. אני נמצא פה ויש בי שמחה, פה זה אחת הבתים של סלמאן. הוא אהב להגיע לפה, ותמיד מצא את הזמן כשהוא היה בצבא בתפקידים בכירים, איך להגיע למשחק וליהנות.
אני לא צפיתי את הנפילה של סלמאן. הוא היה מפקד מצוין, כל פעם שרצו משימה שתתבצע בצורה מיטבית, בחרו בו. היה מחכה לו עתיד נהדר בצבא. לצערנו. סלמאן היה גם אדם שאהב את כל החיילים, והם אהבו אותו בצורה נפלאה. ב-7.10 סלמאן הבין מהר את המצב יותר טוב מכולנו, הוא עלה ראשון על הטנק ונסע שעה וחצי על הכביש עד בארי, הוא אמר לחיילים שלו שהולכים למלחמה”.
עימאד חבקה (עמרי שטיין)
ליאור רפאלוב (עמרי שטיין)על סיפור הגבורה של סלמאן שיתף עימאד: “ביום שני, סלמאן קיבל את הפקודה להיכנס לעזה והוא שלח לנו הודעה. הוא ביקש לשמור על אשתו ועל הבן. בנו גם אוהב את מכבי חיפה, והיום שר את השירים ומשחק בכדור של מכבי חיפה. סלמאן נכנס בשני, ובחמישי בשעות הבוקר המוקדמות עלה לקשר חברו הטוב מג”ד 13 של גולני תומר גרינברג וביקש חיפוי אחרי שנקלע למצב קשה. סלמאן שאל את החיילים מי בא איתו, הם ביחד עם 4 טנקים, הצליחו לעזור לתומר להוציא את חייליו מהקרב בשלום וללא נפגעים. סלמאן היה צריך לצאת מהטנק כדי לראות מאיפה האש מגיעה, ובהיותו חשוף כשיש ירי מסביב, הוא חטף רסיס מתחת לבית השחי ישר ללב. הוא נכנס לטנק ומודיע לחיילים שהוא נפצע, אבל תוך דקה שתיים כבר נהרג”.
עימעד סיים בדבריו עם מסר אופטימי, ושוב תודה לירוקים: “מכבי חיפה עד היום מחבקים ומזמינים אותנו. לא רק עבור המשפחה הם עושים, גם עבור העדה הדרוזית. זו המדינה שלנו ואנחנו נישאר כאן. תודה רבה לכם שהזמנתם אותי לדבר כאן היום”.
גוני נאור (עמרי שטיין)
ענבר הימן, מחכים לה בישראל (עמרי שטיין)גיל אופק, מנהל הקבוצה הבוגרת של מכבי חיפה, שיתף על סיפורו האישי והמצמרר מאותה שבת שחורה: “אבא שלי היה חלק מאותו אירוע שהוא בלתי נשכח עבור כולנו. לשמחתנו האישית של המשפחה, כל העניין הזה עוד נגמר בצורה טובה, אך כן חשוב לנו להעביר את המסר על אותם קיבוצים ואנשים שבעצם חוו שעות על שעות של גיהנום עלי אדמות.
ביום חמישי שיחקנו נגד פנאתינייקוס בליגה האירופית, אבא שיגע כרגיל את האנשים מהספסל. למשחק הזה הוא לא הגיע בגלל פרוצדורה רפואית, חלק מהתכנון שלו היה להגיע למשחק ולעשות כאן את שמחת תורה. אבל הוא עדכן אחרי זה שבכלל לא יגיע לחיפה ואני מאחל לו שירגיש טוב וילך לנוח קצת”.
גיל אופק (עמרי שטיין)“ב-7.10, ידענו שיש מחבלים באזור הקיבוץ, אבל לא ידענו שנכנסו לתוך הקיבוץ עצמו. נכנסתי הביתה ואשתי תארה את זה שהייתי בעצם כמו קיר, חיוור. התחלנו לעשות חושבים מה עושים ודואגים המון בעיקר. בשלב מסוים עברנו לדבר עם אבא בהודעות כי יש אנשים בחוץ, שאלתי את אבא מה קורה והוא השיב שהוא לא יודע ושאני אספר לו. בדיעבד, הסתבר שהמחבלים פיצצו את צינורות המים והחשמל, וניתקו את כל הבתים מהאספקה הבסיסית.
חברנו לקצין דרך האנשים שגם נוסעים איתנו למשחקים, וקיבלנו מפה עם מילים מאוד קצרות, אבל חודרות ללב: “פצועים”, “כבוש”. אני רואה שזה באזור של הבית של אבא, ואני מבין שאני מכיר את התמונה עכשיו לעומק ואבא לא. הוא דיווח לקראת הערב על לחימה קשה, על ירי על הבית והמשפט האחרון שהוא כותב לנו זה שקולות הירי נשמעים ממש ממש לידו. בשלב הזה הבנו בדיעבד שהטלפון שלו נותק וככה נכנסו ללילה. רק שעות אחר כך, אני מקבל פתאום שיחה ועל הקו נמצא אבא. הוא ניצל. מסתבר בדיעבד, שעץ שאבא מצא כמה זמן קודם ושתל, נפל והסתיר את הכניסה האחורית של הבית והמחבלים לא ראו את הכניסה”.
לאחר הטקס, איציק עובדיה מנכ”ל המועדון דיבר גם במסע”ת של המועדון: “אנחנו מציינים היום שנתיים מאז השבעה באוקטובר. מכבי חיפה, לצערנו הרב, עם 114 חללים. אנחנו זוכרים אותם ביציע, מחבקים אותם ואת המשפחות. יש עלינו, ככה אני מרגיש, חובה ואחריות גדולה, להנצחה שלהם, לזיכרון שלהם ולכבוד שלהם וזה בדיוק מה שאנחנו עושים. עשינו טקס עם נציגי משפחות, ואני חושב שגם הם וגם אנחנו מבינים את חשיבות ההנצחה והזיכרון, ואני חושב שזה נעשה בצורה ראויה ומכובדת. לכל המשפחות, אני שולח מכאן בשם המועדון חיבוק, חיזוק וכוחות עד כמה שניתן להתמודד עם האובדן הנוראי הזה”.
נרות זיכרון לסלמאן חבקה ואופיר צרפתי ז"ל (עמרי שטיין)על חזרת החטופים: “החג הזה האיר פנים לכולנו כמדינה, ביניהם כמובן גם גיא ומתן שאנחנו מאוד שמחים על בואם. יחד עם זאת, התמונה הזו צריכה להיות מושלמת עם חזרת הגופות שצריכות להיקבר בישראל, יחד עם גופה של ענבר. אנחנו יודעים שהגופה של איתן חזרה אתמול. לחלל שלנו אנחנו קוראים חלל זיכרון-תקווה ואנחנו רואים מכאן את החשיבות של החיבור שלנו כמועדון, גם לאוהדים שחזרו עכשיו כמו מתן וגיא. שמנו מעל כל במה ברשתות החברתיות. אנחנו מחכים ועוטפים אתכם ונשמח לראות אתכם יחד איתנו”.
על הקשר עם העדה הדרוזית: “אני חושב שבמלחמה למדנו המון על החברה הזו, הנאמנות שלה. אני נמצא בכדורגל הרבה מאוד שנים ואני רואה את זה גם בגזרת מחלקת הנוער. אנחנו רואים את זה גם בגזרות הביטחון. היא עדה מיוחדת והמחיר והאובדן שהעדה הזו איבדה הוא גדול. אני אישית ליוויתי כמה משפחות מקרוב, כולל משפחתו של סלמאן. התפקיד שלהם בחברה הישראלית מאוד משמעותית והם ראויים להיות כמוני וכמוך על כל המשתמע מזה”.