למעלה משני עשורים שג'ון סינה היה הפנים של WWE. החיוך הקבוע, החולצות הצבעוניות והכריזמה ששייכת רק לו – כל אלה הפכו אותו לדמות נערצת, סמל של תקווה, עמוד האור של הדור הצעיר. אבל בלילה אחד בלתי נשכח, כל זה נגמר. ג'ון סינה, האיש שלא ויתר מעולם, בחר לוותר על הכל. מתאבק שהיה הגיבור הנצחי, הילד הטוב, הפך מול עינינו מדמות של השראה – לנבל. לא פחות. מהלך דרמטי, מצמרר, ובעיקר – אמיתי מדי עבור עולם שבו הכל בדרך כלל מתוסרט.
מהלך שחוצה דורות
בסרטון מהאירוע בו תקף בפתאומיות ובברוטליות את האלוף קודי רודס, אפשר לראות את הקהל קופא. ילדים בוכים, מבוגרים המומים, ולבסוף – קריאות בוז. משהו נשבר באמון בין הקהל לדמות. המוזיקה של סינה, שעד לפני רגע עוררה תקווה – הפכה פתאום ללעג. ובכל זאת, אי אפשר היה להסיר את העיניים. ג'ון סינה הרע? לא עוד רמזים, לא משחק כפול. זה קרה באמת.
סינה הסביר את עצמו בצורה גלויה. "כולם ראו בי מישהו שלא נשבר לעולם", הוא אמר, "אבל גם אני בן אדם. אתם התקדמתם, ואני נשארתי מאחור. עשרים שנה נתתי את כולי. אף אחד לא שאל אם אני בסדר. אתם רק רציתם עוד". קולו של סינה נשבר לרגע – ואז הוא התעשת. "אתם בחרתם לעזוב אותי. עכשיו תשלמו את המחיר". זו כבר לא הצהרה של גיבור. זו הצהרה של מי שנפגע – ורוצה לנקום.
"גם אני בן אדם". סינה (רויטרס)הפיכתו לדמות הרעה הגדולה ביותר של השנה עשויה להיות רק תחילתה של תקופה חדשה עד הפרישה שלו – כזו שבה ג'ון סינה לא בא להציל את המצב, אלא להרוס אותו. הפנים המוכרות לא השתנו, אבל המסר ברור: "You can't see me?" – אולי. אבל כעת, אתם גם לא תזהו אותי.
שובר לבבות, ושובר את הקודים של ה-WWE
אחרי שנים של טוהר מוסרי על הבמה, נבנה לו המתח בשקט. האורות כבו, המסך נדלק, והצופים חוו את מה שהם לא האמינו שיקרה לעולם – סינה, עם כובע הבייסבול המוכר, יורד מהדמות שהציג לעולם כל השנים. "אתם רוצים שינוי? אז קבלו את האמת בפרצוף", הוא ירה באולם הרועש. זו לא הייתה עוד הצגה. זה היה חשבון נפש חי על הבמה – חשבון שפתח פצעים ישנים, כעסים כבושים, ואולי גם אמת אחת גדולה מדי בשביל הלב של הקהל.
יורה את כל האמת. ג'ון סינה (צילום מסך, WWE)זו לא עוד החלטה שיווקית. זו מהפכה של נשמה. וכשהוא אומר למצלמה, "אני לא מצטער", זו לא קריצה של דמות רעה שמנסה לשחק אותה קשוחה. זו הצהרה. כמעט קריאת קרב. כי מתחת למסכה של “היל” – סינה סוף סוף מרשה לעצמו להיות אנושי, מורכב, כועס, פגוע. הוא לא רוצה שיאהבו אותו יותר. הוא רוצה שיבינו אותו. או לפחות – שיכאב להם כמו שכאב לו.
יש רגעים שבהם ההיאבקות המקצועית חוצה את גבולות הפעלולים והופכת לדרמה של ממש. זה היה הרגע. ג'ון סינה, האגדה עם עשרות תארים, הפנים של דור שלם – התפוצץ מול כולנו כמו כוכב נופל. רק שהפעם, הוא לא מתרסק. הוא נולד מחדש. לא בתור הילד הטוב, אלא בתור האיש שמסרב לשתוק יותר.
נולד מחדש. סינה ברגע שישנה את היסטוריית ההיאבקות (צילום מסך)אהבה שהפכה לשנאה – ההכנות לקרב
במתח הגואה לקראת רסלמניה 41, הקרב בין ג'ון סינה לקודי רודס הפך ליותר מרק התמודדות על כבוד או על תואר – זהו עימות סימבולי בין עבר לעתיד, בין הדור שגדל על ערכי "האסל, לויאלטי וריספקט", לבין מציאות חדשה בה סינה הפך לצל מעוות של עצמו. בעונה האחרונה לקריירה האגדית שלו, סינה הפך לדמות מרירה, נקמנית, ואפילו קצת פתטית – לא כגימיק, אלא כאמת נוגעת ללב שמקבלת ביטוי גופני ומילולי בזירה.
ה”פיוד” עם קודי רודס נולד מתוך אהבה שהפכה לשנאה. קודי העריץ את ג'ון סינה – דמות האב, המנטור, הסמל הבלתי מעורער של WWE. אבל דווקא בגלל זה, הבגידה כואבת יותר. "אתה לא המושיע, אתה הכישלון הגדול מכולם", ירה רודס לעברו של סינה באחד הפרומואים הקשוחים שידעה התעשייה. סינה, מנגד, כינה את קודי "שליח צעיר שהתמזל מזלו", וטען שהוא חי בצלו של אביו וגם של הרגעים הגדולים של אחרים.
"ילד של רחמים". סינה ורודס (צילום מסך)רסלמניה 41, שתיערך באצטדיון הענק של לאס וגאס, לא תהיה רק הקרב האחרון של ג'ון סינה באירוע הגדול מכולם – אלא משפט ציבורי על כל מה שהוא ייצג. השאלה הגדולה היא לא רק האם ינצח, אלא האם יוכל להיפרד בכבוד. האם יאפשר לעצמו להפסיד ולהשאיר את המושכות בידיים של מי שהפך לסמל של הדור החדש?
הרמזים מתוך הפרומואים האחרונים רומזים על סוף דרמטי: סינה מזכיר שוב ושוב שהוא "לא יוצא מהזירה כדי לחייך", בעוד קודי מבטיח לסיים את הסיפור – לא רק את הסיפור של עצמו, אלא גם של סינה. בין השורות, נדמה שהולך ומתבשל כאן תרחיש טרגי, שבו ג'ון סינה מסרב להיכנע, עד שהמציאות עצמה מכריחה אותו. אולי זו תהיה הפעם הראשונה והאחרונה שנראה את ג'ון סינה מודיע על פרישה מהיאבקות – לא בנאום מרגש, אלא בשתיקה מביכה אחרי הפסד צורב.
קודי יסיים את הסיפור של סינה? (צילום מסך, WWE)ואולי, דווקא בקרב הזה, נגלה משהו אחר: שמאחורי המסכה של הרשע החדש, סינה פשוט מחפש מישהו שיקרא לו לעצור. מישהו שיגיד "די, עשית את שלך". ואולי, קודי רודס – האיש שגדל על המורשת של סינה – הוא גם זה שיגרום לו להבין שהגיע הזמן לוותר. לא מתוך תבוסה, אלא מתוך הבנה.
כך או כך, הקרב הזה לא יהיה עוד Main Event. זה יהיה רגע מיתולוגי, מטלטל, שבו הקהל כולו ייאלץ לבחור: האם למחוא כפיים לאגדה שנפלה, או להפנות לה את הגב כמו שהיא הפנתה לכולם. רסלמניה 41 הלילה (בין שבת לראשון) ובלילה שבין ראשון לשני, אז גם ייערך הקרב בין סינה לרודס, תיזכר לא כעוד סוף – אלא כחשבון נפש ענק לתעשייה כולה.