בשבועות הקרובים נוכל ליהנות בפעמים האחרונות מצפייה בביצועיו של מאטס הומלס על הדשא. באיטליה אולי לא מבינים זאת עד הסוף, אבל בגרמניה יודעים היטב – הכוכב בן ה-36 שהודיע על פרישה בתום העונה הוא אחד הבלמים הגדולים בדורו, ואף מעבר לכך. ספק אם היה בתקופה האחרונה שחקן הגנה אלגנטי יותר שארגן את המשחק בצורה נבונה יותר, וניחן ביכולת מסירה כה משובחת. במשך יותר מעשור הוא היה מנהיג דומיננטי, ואחרי הזכייה במונדיאל 2014 היו שהדביקו לו אפילו את הכינוי קייזר כי ראו בו ממשיך דרכו של פרנץ בקנבאואר – לא פחות.
עיתונאים גרמנים טוענים שהומלס נולד קצת מאוחר מדי. לו היה פורץ בשלהי שנות ה-90, כאשר בגרמניה עדיין היה פופולרי מאוד המערך עם ליברו, הוא היה נכנס בקלות לנעליו של מתיאס זאמר. עם ראיית משחק נפלאה ותזמון נכון, הוא היה יודע לפרוץ קדימה לא פחות טוב מהג'ינג'י. אלא שגם כאשר היה חלק מצמד בלמים – בדורטמונד, בבאיירן מינכן ובנבחרת – מצא הומלס את עצמו ללא בעיות. הוא היה הקול החזק ביותר על המגרש וגם מחוצה לו, כי כושר ביטוי הוא אחת התכונות הבולטות ביותר שלו. אולי אפילו הבולטת מכולן, כי זה עניין של גנטיקה.
הומלס נהנה מכל העולמות כי אימו, אולה הולטהוף, היא עיתונאית ספורט בכירה בתקשורת הכתובה ובטלוויזיה. היא אחת הנשים הראשונות שפרצו את הדרך לעולם הגברי, ומאטס נסע איתה לעבודה כאשר היה קטן – הוא אפילו הורשה ללחוץ על הכפתורים כדי להעלות איורים על המסך. אז הוא רהוט כמו אמא, דעתן מאוד כמוה, ולמד ממנה לא להסתיר את מחשבותיו. זה לא תמיד עבר חלק, אבל ביסס מאוד את מנהיגותו מגיל צעיר בכל קבוצותיו, וגרם לו להיות מרואיין פופולרי מאוד שיודע לנתח משחקים זמן קצר אחרי שריקת הסיום ומספק אין ספור אמירות חכמות ואף שנויות במחלוקת.
מאטס הומלס עם גביע העולם (רויטרס)באשר לאביו, הרי שמדובר בכדורגל מוכשר, וממנו קיבל מאטס את התשוקה למשחק ואת המשמעת. על הדרך, הוא הכיר את יורגן קלופ בגיל צעיר מאוד בתפקיד לחלוטין לא שגרתי. כאשר אימן הרמן הומלס את מיינץ בעונת 1994/95, הוא הדריך גם את קלופו שהיה שחקן בינוני למדי בליגה השנייה, ונעזר בשירותיו כבייביסיטר למאטס בן ה-7. ההרפתקה הזו נמשכה רק שנה אחת, כי אולה קיבלה תפקיד מצוין במינכן, וכל המשפחה עברה לשם ביחד איתה.
הרמן החל לעבוד כמאמן נוער בבאיירן, והקדיש לה 17 שנה מחייו. בין היתר, הוא עבד גם עם מאטס והעביר אותו לעמדת הבלם – הרי בנעוריו הוא דווקא היה חלוץ. אמא מצידה הייתה בטוחה שהוא צריך להיות קשר אחורי, והיה צדק בדבריה. בסופו של דבר, יצא סוג של שילוב, ועם הזמן למד הומלס לבצע את התיקולים הנקיים שכה אפיינו אותו. הוא שידרג גם את יכולת המסירה, ואהב במיוחד לעשות את זה עם החלק החיצון של כף הרגל – הרגל נדיר ביותר עבור בלם, מה גם שהוא עשה בו שימוש גם כדי לשלוח כדורים ארוכים מדויקים להפליא.
מאטס הומלס לפני גונסאלו היגוואין (רויטרס)העניין הוא כי בבאיירן לא השכילו להבחין בפוטנציאל, ואפילו אבא הרמן לא הצליח לשכנע לתת לבנו הזדמנויות בקבוצה הראשונה – הוא לא היה חזק מספיק בתוך המועדון על מנת לעשות זאת, ובדיעבד התברר שהיה זה פספוס של הבווארים. דורטמונד הרוויחה מכך מעל ומעבר. היא קיבלה אותו תחילה בהשאלה, ואז התכבד קלופ לעבוד איתו באופן קבוע. שיתוף הפעולה עם נבן סובוטיץ', אותו הביא המאמן איתו ממיינץ, התברר כמושלם – האלגנטיות של הומלס השתלבה היטב עם הנחישות והפיזיות של עמיתו. השניים, שהתחילו כשחקנים צעירים ואלמוניים, צמחו לכוכבים עליהם התבססה ההצלחה המסחררת. הצהובים-שחורים זכו באליפות סנסציונית ב-2011, הגנו על הכתר ב-2012, ואז העפילו לגמר ליגת האלופות ב-2013.
באותה תקופה, הוא כבר היה שם דבר בכדורגל הגרמני, אבל מאמן הנבחרת יוגי לב לא ממש סמך על הסגנון הנונשלנטי שלו. לכן, באופן עקרוני, במונדיאל בברזיל היה אמור הומלס להיות על הספסל, כאשר ג'רום בואטנג ופר מרטסאקר מצוותים במרכז ההגנה. כאן בא לעזרתו דווקא פפ גווארדיולה, שהסיט את פיליפ לאם לתפקיד הקשר בבאיירן. הרעיון מצא חן בעיני לב שיישם אותו גם בנבחרת. בואטנג הוסט כתוצאה מכך לעמדת המגן הימני במקום לאם, והומלס נכנס הישר למערך. איש לא הצטער על כך בדרך לזכייה במדליות הזהב, והוא נשאר באנקר גם כאשר לאם שב לעמדת המגן בשלבים הסופיים. הומלס אפילו נגח מעל רפאל וראן את שער הניצחון הקריטי מול צרפת ברבע הגמר.
פפ גווארדיולה (רויטרס)ואז הוא עזב לבאיירן בקיץ 2016. הומלס, שנהנה ממעמד מיוחד מאוד בדורטמונד, לא עשה זאת בלב שלם. כדי להבין את עוצמת הרגשות במועדון, די להזכיר את האמירה של נשיא דורטמונד ריינהארט ראובאל: "יש לי דמעות בעיניים בכל פעם שאני נזכר שמאטס כבר לא איתנו". שיקולים משפחתיים השפיעו אז מאוד על המהלך כי גם כל משפחתה של בת זוגו של הומלס הייתה במינכן. מבחינה מקצועית זה לא הזיק, והבלם הוסיף 3 אליפויות לרזומה, אבל הגעגועים לבית החם בודרטמונד ולקיר הצהוב היו חזקים מדי. הוא היה מאושר לעשות שוב את הדרך צפונה ב-2019, ורוב האוהדים קיבלו אותו בזרועות פתוחות למרות "הבגידה".
אקורד הסיום לאגדה הזו היה ההעפלה לגמר ליגת האלופות בעונה שעברה. הומלס חזר למעמד 11 שנה אחרי הביקור הקודם בוומבלי. בדרך לשם, הוא סיפק תצוגות נהדרות, במיוחד בצמד המפגשים מול פאריס סן ז'רמן בחצי הגמר. דורטמונד שמרה על רשת נקיה פעמיים, ניצחה 0:1 פעמיים, ובפארק הנסיכים היה חתום הומלס גם על שער הניצחון. גם בגמר עצמו הוא היה אחד המצטיינים במגרש, ובמחצית הראשונה ביצע את אחת המסירות הטובות בקריירה – כדור העומק שלו חתך את כל ההגנה של ריאל מדריד והגיע לרגליו של קארים אדיימי. מה היה קורה לו החלוץ היה הופך את המהלך הזה לבישול? האם דורטמונד הייתה גוברת על הפייבוריטית? אין לדעת, אבל רבים הרגישו שזה היה ראוי להיות כך.
כמעט הוביל לזכייה בצ'מפיונס בשלהי הקריירה. מאטס הומלס (רויטרס)עם זאת, אחרי ההפסד הייתה גם תחושת מיצוי בצל הביקורת הפומבית שהעביר הומלס על המאמן דאז אדין טרזיץ' בעיתוי לא אידאלי. הפה הגדול שלו פעל גם לטובתו, אך לעתים גם לרעתו. זו הייתה אחת הסיבות מאחורי ההחלטה לא להעניק לו חוזה חדש, והפרידה נעשתה ברוח טובה – גם אם נותר טעם חמצמץ בפה. מקומו כאחד השחקנים הגדולים בתולדות המועדון לא ניתן לערעור, והאוהדים ידעו שהוא עשוי לחזור בתפקיד ניהולי אחרי שיתלה את הנעליים. כל הכישורים לכך קיימים, וצריך רק לבחור כיצד עדיף להתחיל בעבודה.
הרגע הזה מתקרב כעת, כי הקדנציה של הומלס ברומא לא הייתה מוצלחת במיוחד. הוא חתם בעיר הנצח כשחקן חופשי, אבל דניאלה דה רוסי שרצה ראות אותו בקבוצה פוטר במהרה, ואיבן יוריץ' שהגיע בספטמבר לא ספר את הגרמני – מה גם שהבכורה כמחליף הניבה מיד שער עצמי בתבוסה לפיורנטינה. רק כאשר קלאודיו ראניירי הגיע כמאמן השלישי בנובמבר, החל הומלס להתאקלם בהרכב, אולם ביצע מספר טעויות לאורך הדרך. הוא התנצל אחרי ההרחקה מול בילבאו שגרמה להדחה מהליגה האירופית לפני חודש, ובשלב זה כבר התקבלה ההחלטה לסיים את הקריירה.
מאטס הומלס (רויטרס)אז אחד המשחקים המרכזיים שנותרו יתקיים ביום ראשון בדרבי הלוהט של רומא. במפגש הקודם מול לאציו בינואר, הפגין הומלס את אחד המשחקים הטובים באיטליה בניצחון 0:2, ואף היה הותקף בדקות הסיום על ידי החלוץ הארגנטיני טאטי קסטז'אונס שספג כרטיס אדום. המטרה היא לשחזר את ההישג כעת כדי לשפר את הסיכויים להעפיל לליגת האלופות – משימה שנראתה עד לא מכבר בלתי אפשרית. הכוכב עצמו כבר לא ישחק בעונה הבאה, אולם ישמח מאוד לעזור לג'אלורוסי לסיים את העונה באופן אופטימלי. אחד הבלמים הגדולים של המילניום בהחלט צריך להיפרד מהמשחק עם רצף ניצחונות.