לאמין בחוץ, סלאח בפנים: הרכב העונה באירופה

הבחירה בנבחרת העונה היא לא תמיד דבר קל, וכמעט אף פעם, לא תהיה קונצנזוס בקרב הקהל הרחב. בכל זאת, ניסינו לבחור את ה-11 הטובים ביותר של עונת המשחקים 2024/25 בכדורגל האירופי. אתם מוזמנים לחוות את דעתכם, כי ברור שלא תהיה הסכמה על הכל. או לפחות, כמעט על הכל. 

שוער: ג'אנלואיג'י דונארומה

יש שוערים יציבים יותר מהאיטלקי, אבל אי אפשר להתווכח עם התוצאות בליגת האלופות העונה. דונארומה היה הגיבור האולטימטיבי כאשר סן ז'רמן גברה על ליברפול בשמינית גמר ליגת האלופות, ולא רק בדו קרב הפנדלים. הוא ביצע שורה של הצלות ברמה הגבוהה ביותר בגומלין מול אסטון וילה כאשר החבורה מברמינגהאם איימה להשלים מהפך מהסרטים. הוא שמר על קור רוח מופתי גם בחצי הגמר מול ארסנל. הוא לא בדיוק נמצא באור הזרקורים בליגה הצרפתית, אבל ההישגים בשלב הנוקאאוט באירופה הופכים אותו שוב לשוער המוביל בעולם, כמו שהיה ביורו 2020.

ג'יאנלואיג'י דונארומה (רויטרס)

מגן ימני: דנזל דומפריס

טוב, הוא לא בדיוק מגן ימני אלא שחקן שסוגר את כל האגף במערך 2-5-3 של אינטר. יש לו גם תחרות קשה מאוד מצד אשרף חכימי, שלהט בשלבי הנוקאאוט בליגת האלופות כולל תרומה התקפית נהדרת עם שערים בחצי הגמר ובגמר. ובכל זאת, דומפריס לוקח כי במצטבר העונה שלו היתה עוצמתית וטובה יותר. עם 7 שערים בליגה האיטלקית, קבע ההולנדי שיא אישי חדש, ובחצי גמר ליגת האלופות מול ברצלונה הוא סיפק שתי תצוגות שנכנסו מיידית לפתניאון.

במשחק הראשון בקטלוניה, הוא כבש צמד כולל שער מרהיב בחצי מספרת והוסיף בישול, כאשר אסיסט נוסף בוטל בגלל נבדל של סנטימטרים. בגומלין, הוא בישל פעמיים נוספות, כולל לפרנצ'סקו אצ'רבי בזמן פציעות כדי לקחת את הקרב להארכה. דומפריס משלב משמעת הגנתית עם יכולת רב גונית מאוד בחלק הקדמי, ולמרות המפלה בגמר הוא שחקן האגף הימני הטוב ביותר כיום.

דנזל דומפריס (רויטרס)

בלם: וירג'יל ואן דייק

"הוא ברמה אחרת לגמרי", אמר ארנה סלוט על קפטן ליברפול. בהולנד יש נטיה לבקר את ואן דייק על הופעותיו בנבחרת, ולכן אפילו מאמנו מודה שהופתע כאשר הבין את היכולות האמיתיות של הבלם כאשר חתם באנפילד. המנהיג האולטימטיבי של האדומים חווה בדרך לזכיה באליפות עונה יוצאת מהכלל – הטובה ביותר שלו מאז הפציעה הקשה בברכו ממנה החלים ב-2021.

במועדון נשמו לרווחה כאשר הסכים לחתום על חוזה חדש לשנתיים בשכר משודרג, כי גם הוא חיוני ביותר למערך, לא רק בכל הקשור לתזמון התיקולים ונוכחות עצומה ברחבה, אלא גם בניהול המשחק מאחור. ואן דייק יחגוג 34 בחודש הבא, אבל הוא עדיין הבלם הטוב ביותר בפרמייר ליג ומעבר לכך. 

וירג'יל ואן דייק (רויטרס)

בלם: איניגו מרטינס

העורף של ברצלונה לא תמיד היה יציב, אבל זה נובע מהסגנון בהגדרה – קו הגנה גבוה מאוד של האנזי פליק משאיר שטחים פנויים עצומים, ולא יכול להיות הרמטי. עבור מרטינס בן ה-34 זה היה חדש. הוא נדרש להנהיג פעם אחר פעם יציאות לנבדל, ואז גם לרדוף אחרי חלוצי היריב. זה ממש לא טריוויאלי, ובהתחשב בנסיבות הוא עשה עבודה פנומנלית בכל קנה מידה.

לצד חברו הצעיר פאו קובארסי, הוא היה מחוייב מאוד למטרה, הצעיד את ברצלונה לאליפות ולזכייה בגביע, וזה לא היה רחוק גם מטרבל. בנוסף לניהול הרביעיה האחורית, איניגו גם ניווט את המהלכים מאחור. הוא שלח 898 מסירות קדימה בליגה הספרדית במהלך העונה – הנתון הגבוה ביותר בפער ניכר. זו עונה שנכנסה לפנתיאון – לא רע בשביל שחקן שכלל לא היה בטוח שיישאר בקבוצה בקיץ האחרון בגלל הבעיות הכלכליות והבירוקרטיות הידועות לשמצה.

איניגו מרטינס (רויטרס)

מגן שמאלי – נונו מנדש

הפורטוגלי בן ה-22 רשם את מספר התיקולים הגבוה ביותר בליגת האלופות העונה. במקביל, הוא גם אחד השחקנים היעילים ביותר בהתקפה של סן ז'רמן, עם 4 שערים ושני בישולים בזירה האירופית. המהירות, הסיבולת וההבנה הטקטית מאפשרות לו לסגור את האגף באופן קרוב לשלמות, על אף שהוא משחק ברביעיה אחורית. שיתוף הפעולה עם חביצ'ה קבראצחליה לאורך הקו השמאלי עבד נפלא מאז הצטרפותו של הגיאורגי לקבוצה בינואר, ובאופן כללי מנדש הוא מועמד ראוי לתואר המגן השמאלי הטוב בעולם כבר עכשיו. הוא רק בתחילת הדרך.

נונו מנדש (רויטרס)

קשר: ויטיניה

ב-2022, כאשר הוחתם ויטיניה בסן ז'רמן, נפוצו בצרפת הדיווחים על חוסר שביעות הקיצונית של ליאו מסי מאיכות הרכש. בדיעבד התברר שהפרעוש שגה, וכך גם וולבס שלא ראתה בזמנו ערך ממשי בקשר הפעלתן. ויטיניה הפך למנוע הבלתי נלאה של הקבוצה – שחקן שעושה הכל ומקשר בין המערכים. הוא נמצא בכל פינה, מחלץ כדורים, מתחיל את ההתקפות, דוהר קדימה, מחלק מסירות יומרניות לכל הטווחים. לא היה בליגת האלופות שחקן שהשלים יותר מסירות ממנו, והוא רק הלך והשתבח לאורך העונה. ההצגה בגמר הייתה הדובדבן שבקצפת, והיא כללה בישול לשער השלישי, במהלך אותו החל ויטיניה עצמו ליד הרחבה שלו. 

ויטיניה מאושר (רויטרס)

קשר: דקלאן רייס

שני השערים בבעיטות חופשיות מול ריאל מדריד ברבע גמר ליגת האלופות ייזכרו לתמיד – במיוחד כי אלה היו הביצועים הראשונים של רייס בכדורים נייחים. אבל העונה של רייס הייתה מזהירה גם בכל המובנים האחרים. בעונתו השנייה בארסנל הוא הפך לשחקן דומיננטי יותר ושלם יותר, ונטל חלק משמעותי הרבה יותר במשחק ההתקפה מבלי לפגוע במשימות ההגנתיות. המאזן הסופי: 7 שערים ו-9 בישולים בכל המסגרות. זה הספיק אמנם רק למקום השני בפרמייר ליג, והתותחנים נכנעו לסן ז'רמן בחצי גמר ליגת האלופות, אבל במצטבר רייס הפגין יכולות של סופרסטאר כקשר רחבה לרחבה.

דקלון רייס (רויטרס)

קשר: פדרי

הפליימייקר האולטימטיבי של ברצלונה הופך אותה למה שהיא. המשחק זורם דרכו, אפילו כאשר הצופים לא בהכרח מרגישים בכך, והוא המוח והלב הפועם של בלאוגרנה. פדרי הוא היורש האמיתי של צ'אבי ואנדרס אינייסטה, ואחרי הדאבל הנפלא העונה הוסרו כל הספקות בנושא. בכל הקשור לחילוץ כדורים ופעולות הגנתיות, הוא אף עולה על הצמד המיתולוגי.

במספר המסירות קדימה וביצירת מצבי בעיטה, אין שני לו. אם ישכיל גם להבקיע קצת יותר, כפי שעשה בקלאסיקו בגמר הגביע, הוא יהפוך לכוכב גדול אפילו יותר, אבל גם כך הייתה לפדרי עונה חלומית. באופן משעשע, הפציעה ברבע גמר יורו 2024 תרמה לכך, כי הוא הספיק לנוח יותר לקראת העונה – ולראשונה בקריירה השלים אותה ללא בעיות רפואיות.

פדרי (רויטרס)

קיצוני ימני: מוחמד סלאח

פה יש הדילמה הגדולה מכולן – איך בוחרים בין לאמין ימאל למוחמד סלאח? אי אפשר להציב אותם באף משבצת אחרת, והם מתמודדים ראש בראש על המקום ברשימה הזו (גם אם ממש לא אכפת להם מה תהיה ההחלטה). נער הפלא של ברצלונה הוא מועמד אמיתי לתואר השחקן הטוב בעולם כיום, ואף ידע להתעלות במשחקים הגדולים באמת, כולל הצגות מזהירות במפגשי קלאסיקו ובחצי גמר ליגת האלופות.

העניין הוא כי הוא הכוכב המצרי של ליברפול סיים עונה אישית חריגה אף הוא. הוא היה גם מלך השערים בפרמייר ליג עם 29 כיבושים, וגם מלך הבישולים עם 18 אסיסטים, וכך שבר שיא כל הזמנים עם מעורבות ישירה ב-47 שערים – יותר ממחצית מהיבול של אלופת אנגליה הטריה. במשך חודשים ארוכים שידר סלאח את המסר כי תהיה זו עונתו האחרונה באנפילד, אך הוא האריך את החוזה כמו ואן דייק, והאושר באנפילד לא יודע גבול. מי צריך להיות במשבצת הזו? זה עניין של טעם, כנראה. היה ראוי להכניס את שניהם, אך מכיוון שזה בלתי אפשרי סלאח לקח.

מוחמד סלאח (רויטרס)

חלוץ מרכזי: אוסמן דמבלה

את העונה החל עקרונית גם דמבלה בעמדת קיצוני ימני בסן ז'רמן, אבל עם הזמן הוא הוסט למרכז על תקן תשע מדומה, וזה עשה לו רק טוב. בתפקיד החופשי הוא נע ללא הגבלה, והנתונים הסטטיסטיים עלו על כל הציפיות – 21 כיבושים בליגה הצרפתית, וגם 8 שערים ו-6 בישולים ב-15 הופעות בליגת האלופות. מעבר לכך, השחקן שהוגדר כעצלן ולא מחויב בתקופתו בברצלונה, הפך אצל לואיס אנריקה למכונת לחץ נחושה ויעילה. "הוא לא נתן להם לנשום. אף אחד לא עושה את זה טוב ממנו", התפייט המאמן אחרי הניצחון ההיסטורי בגמר על אינטר, וגרס כי דמבלה ראוי לזכות בכדור הזהב. אפשר להתווכח אם הוא באמת הטוב באירופה כיום, אבל את המשבצת בנבחרת העונה הוא בוודאי הרוויח בזכות, ובקטלוניה מתקשים להאמין שמהפך תדמיתי כזה כלל היה אפשרי.

אוסמן דמבלה (רויטרס)

קיצוני שמאלי: ראפיניה

ואם כבר מדברים על מהפכים תדמיתיים בקטלוניה, אז ראפיניה חווה שינוי חריג ביותר. בקיץ שעבר, רצו אוהדים רבים לזרוק אותו מהסגל לטובת ניקו וויליאמס שהצטיין ביורו 2024. בדיעבד, המחשבה על כך נראית אבסורדית לחלוטין. הברזילאי הציגה העונה יכולת מזהירה במגוון תפקידים, והיה באופן מדהים מלך השערים (13) ומלך הבישולים (8) בליגת האלופות. הוא אף תרם 18 שערים ו-9 בישולים בליגה הספרדית, וברצלונה לא היתה מצליחה לזכות בדאבל בלעדיו. זו העונה בא השתדרג ראפיניה מעוד שחקן ברוטציה למעמד של כוכב על אמיתי, אחד המובילים בדור הנוכחי. מקומו בהיכל התהילה של בלאוגרנה כבר מובטח, ויהיה מעניין לראות אם הוא יכול לשחזר או לשפר את הופעותיו בעונה הבאה.

ראפיניה (רויטרס)