"יש נכים שלא מצליחים לראות משחק מהיציעים"

רגעי ההכרעה בליגת העל מתקרבים ומסביב לכל הדרמות והמשחקים הנהדרים שאנחנו מקבלים, אנו רואים גם דברים פחות חיובים במגרשים. היום (שלישי) אורי טרבלסי, אוהד הקבוצה מהבירה שחולה בניוון שרירים, עלה לדבר בתוכנית הספורט של ישראל ב-102FM, עם אסי ממן וגידי ליפקין ודיבר על מקרה שפגע בו בזכות לנגישות בחצי גמר גביע המדינה, בו בית”ר ניצחה 1:5 את בני ריינה באצטדיון בלומפילד.

אני רוצה לדבר איתך על המשחק של חצי גמר גביע המדינה. חווית פגיעה בזכות לנגישות. ספר לנו על עצמך.
“אני בן 19, אוהד כדורגל, אוהד בית”ר המון שנים ומגיע למשחקים כמה שאני יכול. יצא לי לא מעט להיתקל במקרים לא נעימים”.

מה היה בחצי הגמר?
”קודם כל מההתחלה כל הגישה לאצטדיון מבחינת נכים היא על הפנים. לא הייתה חניה, היינו צריכים לרדת בחוץ וללכת הרבה. זה לא פשוט עם כיסא ממונע. באצטדיון עצמו אנשים לא יושבים, יש מקומות שהם כביכול מיועדים לנכים, אבל המציאות היא שזה כדורגל ובכדורגל אנשים גם עומדים על הכיסאות ואי אפשר לראות שום דבר”.

אצטדיון בלומפילד (חגי מיכאלי)

איך אתה חושב שצריך לתפור את זה? הקהל גם צריך להבין את זה.
מראש התקנות לא נכונות. אי אפשר לכתוב תקנה על משהו לא מציאותי. הרי אוהדי כדורגל לא ישתנו וההרגלים לא ישתנו. במקום זה צריך לעשות מצב שגם עם האוהדים עומדים יהיה אפשר לראות, אולי להגביה את היציע, אולי לחסום שורה אחת מתחת. פניתי עם מכתב להתאחדות פעמיים וקיבלתי תשובה שאין מה לעשות והאוהדים צריכים לשבת. אני לא יכול לדאוג לדבר כזה”.

כמה כמוך היו שסבלו?
”המון, דיברו איתי אישית וכל משחק יש עשרות ומאות נכים שבסוף נהנים רק מהאווירה, אבל את המשחק עצמו הם לא רואים”.

איפה אתה יושב בטדי?
”או בצפוני, או על הדשא בשער 4. גם על הדשא אפשר לחטוף כדור, או שמאבטחים מסתירים”.

הבעיה הגדולה היא שבמגרשי הכדורגל יש מקומות מוסדרים לנכים שקיבלו את אישור התמ”ת, אך הקהל עומד על הכיסאות ומסתיר להם. בלי קשר, תופסים מקומות של אנשים ששילמו מאות שקלים לכרטיסים יקרים. בהתאחדות לכדורגל שוברים את הראש כיצד לפתור את הדבר שתלוי גם בנגישות למקומות, מעליות, ביטוחים וכו’.