החילופים של ארסנל מספרים חלק נכבד מהסיפור בהפסד הביתי לפאריס סן ז'רמן אתמול (שלישי) במשחק הראשון של חצי גמר ליגת האלופות. היו רק שניים כאלה. הראשון התבצע בדקה ה-81, כאשר בן ווייט נכנס במקומו של יוריאן טימבר בעמדת המגן הימני – לא בדיוק שינוי שאמור להכניס רוח חדשה בקבוצה שמנסה לחזור מפיגור 1:0. השני היה בכלל בזמן פציעות, כאשר איתן נוואנרי שולב במקומו של מרטין אודגור, שגילה יכולת פושרת. הכישרון שחגג 18 בשבוע שעבר דווקא יכול היה לתרום לא מעט, אבל מה הוא מסוגל להספיק בכמה רגעים על הדשא? זה היה מאוחר עד כדי גיחוך, והעובדה כי מיקל ארטטה עדיין לא סומך עליו כלל למרות ההופעות המרשימות בפרמייר ליג מדאיגה את האוהדים.
בשורה התחתונה, לתותחנים פשוט לא היה ספסל. כאשר הכל הולך, הם לא זקוקים לספסל הזה, כפי שראינו ב-0:3 המפואר על ריאל מדריד במשחק הראשון ברבע הגמר. ואולם, זה לא תמיד יהיה המצב, ואז הסגל הדל והקיבעון המסוים של ארטטה פועלים לרעתם. בשלהי ההתמודדות מול יריבה עדיפה, הכל היה תקוע לחלוטין, הרעיונות אזלו, ולא היה ג'וקר שמסוגל להושיע. ואז, אחרי ההחמצות של סן ז'רמן, אפשר לקבוע שארסנל עוד יצאה בזול. העסק היה עלול להסתיים הרבה יותר גרוע. תוצאה מינימלית משאירה את הכל פתוח לקראת הגומלין בפארק הנסיכים בשבוע הבא, ושם צפויה ארסנל לפתוח במערך הרגיל שלה.
אמש זה לא היה המצב בגלל ההשעיה של תומאס פארטי. הגאנאי ספג כרטיס צהוב מטופש ומיותר מאוד בשלהי הגומלין מול ריאל בסנטיאגו ברנבאו, כאשר ההתמודדות כבר הוכרעה – וזו הייתה האזהרה שלישית שלו במפעל. לכן הוא נעדר נגד הצרפתים, וזה גרר שתי תמורות טקטיות חשובות. דקלן רייס הוסט לעמד הקשר האחורי במקום פארטי, ומיקל מרינו עזב את עמדת החלוץ המרכזי כדי לחזור למשבצת הטבעית שלו במרכז המגרש "בעמדה של רייס".
מיקל ארטטה (רויטרס)קצת ביזארי לומר זאת, אבל חסרונו של מרינו בחוד בלט מאוד. הבאסקי רק החל ללמוד את המקצוע החדש לפני חודשיים, בעקבות פציעותיהם של קאי האברץ וגבריאל ז'סוס, וזה היה אילוץ מארץ האילוצים, אבל איכשהו הוא פגע בינגו. עד כדי כך בינגו, שהתותחנים כבר תלויים בו. היה זה סמלי מאוד שמרינו הבקיע את השער השלישי לרשת ריאל בניצחון ההיסטורי, ונוכחותו ברחבה איפשרה גם לחבריו ליהנות משטחים פנויים נרחבים יותר ולבוא לידי ביטוי. אתמול אמנם הבקיע מרינו בנגיחה ממצב נייח את השער שנפסל בגלל נבדל קטן, אבל הוא לא היקשה על העורף של הפריסאים תוך כדי תנועה, ולאנדרו טרוסאר לא הצליח לעשות זאת במקומו.
גם המעבר של רייס הזיק לארסנל. הוא אמנם סידר מצב מצוין לטרוסאר בתחילת המחצית השנייה, אבל באופן כללי היה מאופק יותר התקפית כדי לא להפקיר את העורף. אפשר היה לצפות כי ינסה את מזלו בבעיטות ממרחק, לנוכח ההצלחה המסחררת בשני הכדורים החופשיים לרשתו של טיבו קורטואה. איומים מסוג זה אף היו מסייעים למתוח את ההגנה של סן ז'רמן, ואז אולי היה לאודגור ולבוקאיו סאקה חופש פעולה נרחב יותר. אלא שזה לא קרה, ובסיכום הכללי הפסידה ארסנל את המאבק במרכז המגרש. זה לא היה בנוקאאוט, אלא בנקודות, אבל הטעם בלונדון נותר חמוץ מאוד, כי התקוות לקראת מה שהוגדר כמשחק הגדול של העונה באצטדיון האמירויות היו בשמיים.
דקלן רייס (רויטרס)ביציעים שאבו אופטימיות גם מכך שארסנל כבר גברה על פאריס 0:2 בתחילת אוקטובר, במחזור השני של שלב הליגה. העניין הוא כי אז נראתה האורחת אחרת, ומהסגל שלה נעדר אוסמן דמבלה. המאמן לואיס אנריקה ניפה אותו אז במסגרת סדרת חינוך שעבר. לא ידוע אם היו לכך השלכות מהותיות על מה שקרה לאחר מכן, אבל דמבלה הפך לאחד השחקנים הטובים באירופה העונה, והחל לפרוח במיוחד אחרי המעבר מהאגף לסוג של תשע מדומה עם חופש פעולה מוחלט. הרעיון הזה הפך לקבוע בינואר בעקבות החתמתו של חביצ'ה קברצחאליה מנאפולי, ואז גם נכנסה סן ז'רמן להילוך גבוה בליגת האלופות.
הגרלה קשה בשלב הליגה לצד יכולת לא יציבה גרמו לכך שהיא הייתה בסכנת הדחה ממשית לקראת המפגש מול מנצ'סטר סיטי במחזור הלפני האחרון. שם החל רצף ההישגים המרשים מול היריבות מהליגה האנגלית. התכולים של פפ גווארדיולה הוכנעו 4:2 אחרי קאמבק נפלא, ואז הדיחה סן ז'רמן את ליברפול בשמינית הגמר ואת אסטון וילה ברבע הגמר. בשני המקרים, היו אלה קרבות דרמטיים ומותחים, אבל בשני המקרים ההעפלה הגיעה לחבורה של לואיס אנריקה בזכות. אלופת צרפת הגיעה, לפיכך, למפגש מחודש נגד ארסנל עם ביטחון עצמי גבוה, וגם בהרכב האופטימלי לעומת מערך חסר של התותחנים. היא הייתה הרבה יותר מתואמת, ורק סמלי כי השער של דמבלה הגיע בתום 26 מסירות מוצלחות.
אוסמן דמבלה (רויטרס)בסופו של דבר, הכיבוש היחיד נבע מטעות גסה בהגנת ארסנל, כי דמבלה ממש לא היה אמור להישאר חופשי לחלוטין על שפת הרחבה. אלה בדיוק הדקויות שמכריעות משחקים. ארסנל הייתה מסוכנת לפרקים במחצית הראשונה, אך נתקלה ביכולת טובה של ג'אנלואיג'י דונארומה. השוער האיטלקי אוהב מאוד לשחק על אדמת אנגליה – הוא היה הגיבור הגדול בקרבות הפנדלים בחצי הגמר ובגמר יורו 2020, שיחזר את החגיגה על חשבון ליברפול, והצטיין גם נגד אסטון וילה. כעת הגיע תורו לזהור שוב בלונדון, גם אם לא בוומבלי. מה זה משנה? כל ביקור בממלכה מבורך בבחינתו, והוא שמר על רשת נקיה מול גבריאל מרטינלי וטרוסאר.
וכך יצאה סן ז'רמן עם ניצחון יוקרתי מהמגרש בו הובס בתחילת החודש קיליאן אמבפה. האקס המיתולוגי רצה לפגוש את קבוצתו הקודמת בחצי הגמר, אך נאלץ כעת לעקוב מהצד אחרי ניסיונם להעפיל לגמר בפעם השנייה. החבורה של לואיס אנריקה הרבה יותר מאוזנת בלעדיו, וכעת היא פייבוריטית להשלים את העבודה בגומלין. מאידך, השחקנים יודעים שזה לא יהיה טריוויאלי. לצורך העניין, הם עצמם מחקו הפסד 1:0 ביתי בשמינית הגמר וניצחו את ליברפול 0:1 באנפילד. ארטטה ואודגור דיברו מיד אחרי שריקת הסיום על הסיכוי הגבוה לבצע קאמבק, והתסריט בקרב הזה רחוק מאוד מסיום.